שטח הסוכה, מבנה הדפנות

שטח הסוכה: הסוכה צריכה להיות שבעה טפחים על שבעה טפחים [56 ס"מ לשיעור הקטן או 70 ס"מ לשיעור הגדול]. אם אינה רחבה שבעה טפחים פסולה, ומכיון שספק דאורייתא לחומרא יש להקפיד לשער שבעה טפחים לפי השיעור הגדול.

יצוין כי אף באופנים שאורך האוויר הוא רק 46 ס"מ, ניתן לצרף לסוכה חלק מתקרת הבית, ע"י העמדת מחיצה, וכפי שהתבאר בשלוחת סכך פסול.

לכתחילה יש לעשות מחיצות שלימות, כיון שאין הכל בקיאים בכל דיני מחיצות לפרטיהם.

מבנה הסוכה צריך להיות שתי דפנות 'דעריבן' [דהיינו צמודות בצורת ר], אך הדופן השלישית אינה צריכה להיות צמודה לשתי הדפנות האחרות [בצורה כזו – ה]. כשהדופן השלישית היא שבעה טפחים אין צורך יותר מזה, ואף אם הסוכה ארוכה אין צורך שהדופן תהיה לכל אורך שטח הסוכה.

דין דפנות הזזות ברוח, דפנות מסדינים, מחיצת שתי וערב ומחיצת שתי או ערב

הדפנות צריכות לעמוד ברוח מצויה, ואם רוח מצויה מזיזה אותן הסוכה פסולה. ומה שיעור התזוזה שיפסול – נחלקו הפוסקים האם כל שהוא פוסל או רק בתזוזה של ג' טפחים, ולמעשה אפשר להקל [במקום צורך] כשיטה אחרונה.

נחלקו האחרונים בדין העושה סוכתו בבית, באופן שקירות הבית חוסמות את הרוח, ולכן הדפנות לא זזות, אך לולא קירות הבית, הרוח היתה מזיזה את דפנות הסוכה – לדעת הבה"ל המחיצות פסולות, ולדעת החזו"א כשרות.

דפנות סוכה העשויות מסדינים אף אם הם מתוחים היטב מ"מ טוב להוסיף ולעשות גם מחיצות לבוד, וזאת יעשה ע"י שיקיף את הסוכה בחבלים חמש פעמים לרוחב דפנותיה, במרווחים של 20 ס"מ בין חבל לחבל, מגובה הרצפה ועד גובה מטר, ובכך יש 'תוך' שלשה טפחים לשיעור הקטן, וגם עשרה טפחים לשיעור הגדול.

מחיצה העשויה שתי או ערב, דהיינו עמודים או חבלים שאין ביניהם שלשה טפחים, להלכה יש להחמיר שלא מועיל בסוכה אלא אם כן עשויה כך בארבע דפנות, אבל בשלש לא מספיק, ולדעת החזו"א אף אם יש בה ד' דפנות יש להחמיר בזה. אמנם אם בנוסף לחבלים מותח גם סדינים יש להכשיר אף בשלש דפנות, וכאמור לעיל.

מחיצת שתי וערב נחשבת מחיצה גמורה. מעקה, לדעת המשנ"ב נחשב מחיצת שתי וערב, כיון שיש ברזל גם לרוחב למעלה ולמטה, ולדעת החזו"א צריך שיהא ערב כל שלשה טפחים, ולכן מעקה או סורג לא יוכל לשמש כמחיצה.

חלון או תריסים סגורים נחשבים דופן. שלבי תריסים פתוחים – לדעת המשנ"ב נחשב מחיצת שתי וערב ומועיל, אך לדעת החזו"א נחשב רק כמחיצת ערב, ולא מועיל.

אולם אם יש מעקה תוך ג' טפחים לתריסים, נמצא שיש כאן מחיצת שתי [-המעקה] ומחיצת ערב [-התריסים הפתוחים], ולכו"ע אין צריך שהתריסים יישארו סגורים, ואפשר לפתחם.

גובה הדפנות, דיני גוד אסיק, וגוד אסיק ולבוד

הדפנות צריכות להיות לפחות בגובה עשרה טפחים [80 ס"מ לשיעור הקטן ו-100 ס"מ לשיעור הגדול].

דין גוד אסיק: כאשר הדפנות גבוהות לפחות י' טפחים, הסוכה כשרה, גם אם הסכך גבוה מעליהן הרבה, ואינו נוגע בהן.

מחיצת י' טפחים מועילה, אף אם יש דבר החוצץ בין סוף הדופן לסכך. ולפיכך ארונות המטבח שתחת השיש, נחשבים לדופן, אע"פ שהשיש מפסיק בינם לבין הסכך.

דפנות בגובה עשרה שהסכך עומד רחוק מהם בגובה (כנ"ל, אפילו הרבה), וכן ברוחב עד ג' טפחים, הסוכה כשרה, כיון שאומרים גוד אסיק ולבוד.

מוזאיקה

סוכה העשויה במרפסת ואין בה שבעה טפחים בפני עצמה, אלא רק בצירוף המוזאיקה [מעקה האבן הרחב], הדין תלוי בגובה המוזאיקה:

אם גובהה פחות מג' טפחים – שטחה מצטרף לשיעור סוכה.

אם גובהה בין ג' לי' טפחים – בשעת הדחק יש מקילים ששטחה מצטרף, אף אם רוחבה ג' טפחים.

אם גובהה י' טפחים ומעלה – אין שטחה מצטרף.

סוכה שיש בה שבעה טפחים ובצידה מוזאיקה, אפשר לשבת עליה כחלק מהסוכה, משום שאנו רואים את המוזאיקה כחלק והמשך לרצפה. הדין כן אפילו כאשר המוזאיקה רחבה ג' טפחים וגובהה פחות מי' טפחים [ובאופן זה, שרוחבה ג' טפחים ואינה גבוהה י', יש להקפיד שהמחיצה שמעל המוזאיקה תהיה לפחות בגובה י' טפחים], וכן כשרוחבה פחות מג' טפחים, אפילו אם גבוהה י' טפחים.