דיני קדימה בברכות – טו' בשבט

גליון מס': 125 יא' שבט תשפ"א פרשת בשלח

שימו לב! גיליון זה יצא במהדורה חדשה

למעבר לחץ כאן

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

יום שישי | י' אדר תשפ"ו

פרשת תצוההדלקת נרות שבת/שריפת חמץ על ידי עובד זר (להלן יובאו דיני פרשת זכור)
"ואתה תצוה" (שמות כז, כ).
כתב בעל הטורים "בגימטריה – נשים צוה – רמז להדלקת הנר לנשים חובה בשבת".
יש להסתפק האם זקן שלא יכול להדליק נרות שבת, יכול לשלוח את העובד הזר שלו להדליק עבורו.
והנה כתב המג"א (סי' רסג ס"ק יא) שאפשר לומר לגוי להדליק נרות שבת, והיהודי יברך את הברכה על סמך הדלקה זו. אך בהגהות רעק"א על השו"ע (שם) הקשה על דבריו – הרי אין שליחות לעכו"ם, וא"כ הישראל אינו מקיים את מצוות ההדלקה ע"י הדלקת הגוי, וכן פסק המשנ"ב (שם ס"ק כא).
וצ"ל שדעת המג"א שיש שליחות מעשה לגוי, ולכן יכול היהודי לומר לגוי להדליק עבורו נרות שבת, והיהודי יקיים בזה את מצוות ההדלקה.
ומצינו לכאורה שהמג"א והרעק"א חולקים לשיטתם בנדון נוסף:
כתב המג"א (סי' תמו סק"ב) שאפשר לומר לגוי שישרוף את החמץ, וכן פסק המשנ"ב (שם ס"ק ז).
אולם בהגהות רעק"א על השו"ע (שם) וכן החת"ס (בשו"ת או"ח סי' קי, ויו"ד סי' שכא) הקשו על דבריו – הרי אין שליחות לעכו"ם (ב"מ עא), ואיך אפשר לשלוח גוי לשרוף את החמץ.
וצ"ע בהכרעת המשנ"ב, מדוע לעניין הדלקת נרות שבת פסק כהרע"א שאין שליחות לגוי וא"א לשלוח גוי להדליק נרות, ואילו לעניין שריפת חמץ פסק כהמג"א שאפשר לשלוח גוי [ולא חשש לקושיית רע"א].
וצ"ל שהמשנ"ב סובר שאכן אין שליחות מעשה לגוי וקטן, ואעפ"כ ניתן לקיים מצות שריפת חמץ ע"י גוי.
טעם הדבר הוא כיון שבמצוות שעיקרן הוא התוצאה, אפשר לקיימן בכל אופן שהוא (עי' קוב"ש ביצה, כה), ולכן אפשר לשלוח גוי לשרוף חמץ. אך בהדלקת נרות שבת, שהעיקר הוא המעשה, אי אפשר לשלוח גוי שידליק עבורו נרות.
נמצא להלכה שאף ששיטת המג"א ועוד אחרונים שאפשר לעשות כן [והיהודי יברך], למעשה נפסק כדעת הרעק"א שכיון שאין שליחות לגוי, אינו מקיים את המצוה בכך.
וראה הרחבה בנדון זה ובנדונים נוספים, באזמרה לשמך גיליון 274
דיני קריאת פרשת זכור:נשים שקשה להן אינן חייבות ללכת לבית הכנסת לשמוע פרשת 'זכור' [ויכולות לקרוא מתוך חומש בביתן].
הבעל קורא יכוון לצאת ולהוציא את הציבור במצות זכירת מעשה עמלק כפי הדין.
הציבור יכוון לשם מצות זכירת מעשה עמלק כפי הדין.
העולה לתורה יכוון להוציא את הציבור בברכות התורה שלפני הקריאה ואחריה.לכתחילה יש להכין וללמוד את פירוש המילים קודם הקריאה (כגון בסעודת ליל שבת וכדו').
המנהג הנפוץ אצל בני אשכנז הוא לקרוא בתחילה בניקוד "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" בציר"י, ואח"כ לחזור ולקרוא את המילים "תִּמְחֶה אֶת זֶכֶר עֲמָלֵק" בסגו"ל (אך לא חוזרים מתחילת הפסוק).
אופני קריאת 'זכור' לנשים שאינן באות לבית הכנסת לקריאת התורה:האופן המהודר הוא שיכוונו רוב מנין אנשים (ששה או שבעה) בשעת קריאת 'זכור' שלא לצאת ידי חובת הקריאה, או שיצאו החוצה, והם יישארו אחרי התפילה בשעה שקוראים לנשים (ויהיו שם עוד שישלימו למנין אנשים), ואז קוראים פרשת 'זכור' בברכה לפניה ולאחריה.
האופן הפחות מהודר הוא לקרוא לנשים בספר תורה בשני אופנים – או לקרוא בלא עשרה גברים, או לקרוא בעשרה שכבר יצאו ידי חובה (שאז א"א לברך על הקריאה).
אפשרות נוספת לקריאה לנשים היא – לגלול לפרשת 'זכור' אחרי העולה השלישי במנחה לפני שמברך הברכה שלאחריה, ואחר קריאת 'זכור' יברך ברכת 'אשר נתן לנו'.