שלוחה 384 דיני בדיקת ושריפת חמץ | דינים הנוגעים לסופ"ז אכילת וביעור חמץ

תפילה, מלאכה ואכילה לפני בדיקת חמץ

לאחר צאת הכוכבים יש להתפלל ערבית ולאחריה לבדוק את החמץ, מפני ש'תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם'. אמנם מי שבדעתו להתפלל ערבית בשעה מאוחרת יותר, יכול לבדוק ואחר כך להתפלל.

מחצי שעה לפני צאת הכוכבים [מהשקיעה] אסור לעשות כל מלאכה שיש בה שיהוי (ופרטיה מבוארים בסימן רלב ס"ב), וכן אסור להיכנס למרחץ.

וכן אסור לאכול פת ומזונות יותר מכביצה וכן אסור לשתות משקה המשכר יותר מכביצה, אבל טעימה – מותרת. הגדרת 'טעימה' היא – אכילת פת ומזונות עד כביצה, ופירות וירקות וחטיפים שאינם מיני דגן אפי' הרבה. שתיית משקאות שאינם אלכוהוליים אפי' הרבה דינה כטעימה.

היתר טעימה נאמר דווקא בחצי שעה שלפני צאת הכוכבים, אבל כשמגיע זמן הבדיקה [דהיינו צאת הכוכבים] – אין להקל אף בטעימה, אם זה גורם לעיכוב גדול.

מותר ללמוד תורה עד צאת הכוכבים אם התחיל ללמוד לפני השקיעה, ובהגיע צאת הכוכבים צריך להפסיק ללמוד, גם אם התחיל ללמוד לפני השקיעה. ולבני ספרד, אם התחיל לפני השקיעה, לא צריך להפסיק.

אם מינה שליח שיבדוק במקומו, המשלח מותר במלאכה, אכילה ולימוד תורה כרגיל.

דיני בדיקת חמץ

צריך לכבד את הבית לפני הבדיקה.

נוהגים להטמין עשרה פתיתים כדי שימצא הבודק ויבערם. וכיוון שכל מקום מטונף אינו טעון בדיקה וביעור, ומאחר ובזמננו כל הארונות כבר נוקו בחומרי ניקוי לפני הבדיקה, לכן כיום יש חובה מדינא להניח עשרה פתיתים, ויש לבדוק עם נר [פנס] בליל בדיקת חמץ את המקומות הללו.

נכון להיזהר שהפתיתים יהיו פחות משיעור כזית, מלבד פתית אחד שיהיה בו כזית, ויזכור היטב היכן הניחו [ויותר טוב לכתוב על דף את המקומות בהם הניחו את פתיתי החמץ].

טוב שייטול ידיו קודם הבדיקה משום נקיות.

יברך לפני הבדיקה "בא"י אמ"ה אקב"ו על ביעור חמץ", ויכוון בברכה גם על הביטול שלאחר הבדיקה, וגם על שריפת החמץ וביטולו מחר.

לאחר הבדיקה יאמר נוסח ביטול חמץ, ויניח את החמץ שמשאיר במקום שמור.

אין לדבר משעת הברכה עד סיום הבדיקה. לאחר שהתחיל לבדוק יכול לדבר לצורך הבדיקה בלבד.

יבדוק עם נר שעווה. ומקומות שקשה לבודקם עם נר [כגון רכב וכד'], יבדוק עם פנס.

בעניין כיבוי תאורת החשמל בשעת הבדיקה – כל אחד יבדוק באופן שהוא מרגיש שיבדוק בצורה הטובה ביותר – עם אור דולק או כבוי.

אדם שכבר בדק חמץ במקומות שניקה בימים שלפני פסח, אזי בליל בדיקת חמץ עליו לבדוק את המקומות שטרם בדק, וכמו כן לעבור על כל הבית ולברר שאכן כבר ניקו ובדקו את כל הבית מחמץ.

לאחר שמסיים לבדוק את ביתו, ימשיך לבדוק את רכבו/משרדו וכו', וטוב שלא יפסיק בדיבור בינתיים. ואף אם הפסיק, לא יברך שנית. אם הולך לבדוק חמץ בבית של אדם אחר [כגון בבית חברו או בבית הוריו], צריך לברך שוב את ברכת "על בדיקת חמץ", כיון שיש כאן בעל הבית שונה. טוב שיכוון מפורש בשעה שמברך בפעם הראשונה [בביתו שלו], שלא לפטור את הבית השני בברכה זו.

אין מברכים שהחיינו על בדיקת חמץ, ויש הנוהגים לפטור ע"י פרי או בגד חדש, אך המנהג הנפוץ שלא לחשוש לזה.

סוף זמן אכילת וביעור חמץ, ודיני שריפת חמץ

בערב פסח יש להתפלל שחרית מוקדם, כדי להספיק לאכול עד סוף זמן אכילת חמץ.

בעניין סוף זמן אכילת וביעור חמץ, נהגו להחמיר כדעת המג"א, ואף המקלים לעניין ק"ש בכל השנה כדעת הגר"א, כאן נהגו להחמיר [יצוין כי לוחות שמופיע בהם זמן אחד בלבד, בדר"כ הוא זמן המג"א]. בשעת הדחק יש להקל כדעת הגר"א.

מן הדין אין חובה לרחוץ את הפה ולנקות את השיניים בערב פסח משיירי אכילת החמץ, אך נכון שאכילתו האחרונה לפני סוף זמן אכילת חמץ תהא במאכלים שאינם חמץ.

מי שיש לו שיניים תותבות, סתימה זמנית בשיניים, ברזלים ליישור שיניים [קוביות], גומיות שבשיניים, כתרים וכיו"ב – מעיקר הדין אין צריך להגעילם משום כמה טעמים, אולם יש לנקות היטב ממשות חמץ שנדבקה בהן [יש מקפידים להימנע מאכילת חמץ חם עשרים וארבע שעות קודם סופ"ז אכילת חמץ בער"פ].

ישרוף את כל החמץ עד סוף זמן ביעור חמץ.

טוב שישרוף את החמץ כמות שהוא, מבלי לשפוך עליו חומר בעירה או אקונומיקה לפני השריפה.

לאחר השריפה יאמר נוסח ביטול חמץ, וטוב שאף אשתו ובני ביתו יאמרו את נוסח הביטול.

חמץ במקומות המשותפים [כגון בחדר האשפה, במקלט וכו']

זריקת חמץ למיכל האשפה הפרטי של הבניין אינה נחשבת לביעור חמץ, ולכן אין להשליך חמץ לפח המשותף אחר פינוי האשפה האחרון שלפני זמן ביעור חמץ. כמו כן יש להקפיד שגם השכנים לא ישליכו חמץ לפח אחר זמן זה.

מי שחושש שאחד השכנים לא יקפיד על האמור, עליו להפקיר בפני שלשה את חלקו בפח ובשטח המשותף [וישתמש בפסח בפח העירוני, מפני שאין איסור בחמץ הנמצא שם. ולא פשוט להקל ולסמוך על השכרת חלקו שבפח לגוי, מכיון שהפח הוא רכוש משותף, ואין שותף רשאי להשכיר את חלקו ברכוש משותף ללא הסכמת שותפו. אולם אם כל השכנים שומרי תורה ומצוות, אפשר להשכיר, כיון שמסתמא אינם מקפידים על כך. ונכון שוועד הבית ישכיר את כל חדר האשפה].

מקלט שמכניסים בו חמץ צריך לבודקו, או שישכירוהו לגוי בהסכמה של כל השכנים [מפני שכאמור, שותף אינו יכול להשכיר את חלקו ללא הסכמת כל השותפים. אך כאמור, בנין שכל דייריו שומרי תורה ומצוות, יוכל ועד הבית להשכיר את המקלט לגוי. במידה ולא ניתן להשכיר את המקלט יפקיר את חלקו בפני שלשה].

אם משתמשים במקלט בפסח, צריך לבודקו. ואם ישנם שטחים במקלט שאינם בשימוש בפסח, אפשר למוכרם לגוי, ולהיפטר מהבדיקה.