ביאור מכירת י"ג
נחלקו האחרונים האם כדי להיפטר מבדיקת חמץ, צריך להשכיר את מקומות החמץ לפני זמן חובת בדיקת החמץ, דהיינו להשכירם בי"ג ניסן, או שמא די בכך שמשכירם בי"ד ניסן. ולהלכה נפסק שעדיף למוכרם במכירת י"ג. ולפיכך אותם המעוניינים שלא לבדוק חמץ במקומות מסוימים, עליהם להשכיר את אותם המקומות לכתחילה כבר בי"ג ניסן. אין צורך למלא שטר נפרד עבור מכירת י"ג, ודי למלא שטר אחד עבור שתי המכירות. ובכדי להבדיל בין המקומות שמשכיר בי"ד למקומות שמשכיר בי"ג, סוכם עם הגוי כי כל המקומות שיסומנו עד השקיעה של יום י"ג [לפני זמן חיוב בדיקת חמץ] יושכרו בי"ג ניסן, וייפטרו מבדיקה. וכל המקומות שיסומנו לאחר מכן, עד סוף זמן ביעור חמץ, יושכרו בי"ד ניסן, וממילא יתחייבו בבדיקה בליל י"ד.
אם ישנם מקומות מסוימים שאינו רוצה לבדקם [וכגון שהם מקומות גדולים שהבדיקה בהם קשה וכד'], אך ברצונו להשתמש בהם במהלך ליל ויום י"ד [וכגון משרד/ארון שמשתמש בהם בליל/ביום י"ד ולא רוצה לבודקם], עליו לסמנם רק לאחר השקיעה, ולסמוך על הדעות המקלות שאף מקומות שמשכיר בי"ד, פטורים מבדיקה.
דין אדם היוצא מדירתו לכל ימי החג, ויוצא לפני ליל בדיקת חמץ
אם נוהג שלא למכור חמץ בעין, יוציא את כל החמץ בעין מביתו לפני שיוצא. כמו כן עליו למלא שטר מכירת חמץ, ולהשכיר את כל דירתו לגוי בי"ג ניסן, ע"י שיכתוב בשטר שכל הדירה מושכרת לגוי בי"ג ניסן [אם לא ציין זאת בשטר, יסמן לפני השקיעה על דלת ביתו מבפנים 'כל הדירה מושכרת לגוי']. את מצות בדיקת חמץ יקיים ע"י שיבדוק בברכה את הדירה או את החדר ששוהה בהם בימי החג.
דין אדם היוצא מדירתו לכל ימי החג, ויוצא לאחר השקיעה של ליל בדיקת חמץ [ואינו רוצה לבדוק את ביתו]
אם נוהג שלא למכור חמץ בעין, יוציא את כל החמץ בעין מביתו לפני שיוצא. כמו כן יכתוב בשטר המכירה שמשכיר את כל ביתו לגוי, חוץ ממקום אחד [וכגון שישכיר את כל הבית חוץ מהכניסה לבית], ויבדוק את המקום הזה בבדיקת חמץ.
בנוסף לכך, אם לא ידוע לו שבדקו חמץ במקום שבו הוא יהיה בחג, חובה עליו לבדוק גם את הדירה או את החדר הנ"ל כשיגיע לשם ויבדוק בברכה [אלא אם כן המקום כבר נקי היטב, ואינו מחביא פתיתי חמץ לפני הבדיקה, שאז יבדוק ללא ברכה].
אם מגיע לשם לפני עלות השחר, יכול להשכיר את כל דירתו כולה לגוי ולא לבדוק בה חמץ כלל [ואינו צריך לציין שאינו משכיר את הכניסה לבית], מפני שכבר יקיים מצות בדיקת חמץ במקום שבו יהיה בחג.