קערת ליל הסדר
הכנת החרוסת: החרוסת עשויה מתפוחים חמוצים, תמרים, אגוזים ושקדים. עושים בלילה עבה זכר לטיט. ונותנים יין אדום, זכר לדם, ותבלינים [קינמון וזנגוויל] מפני שדומים לתבן.
הכנת הביצה: מבשלים את הביצה, והאשכנזים צולים אותה על האש לאחר הבישול.
זרוע: הזרוע הוא הרגל הקדמית של הבהמה, אולם רבים נוהגים לקחת את הכנף של העוף, ויש הנוהגים לקחת את השוק [ירך/פולקע], ויש להקפיד שיהיה עליו מעט בשר [ויש שהקפידו שיהיה דווקא מעט ולא הרבה]. מי שאין לו כנף, ייקח שאר בשר עוף אפי' בלי עצם.
את הזרוע צולים ע"ג האש או גחלים, ואפשר אף לצלות על הגז, כמו כן אפשר אף לצלות ע"ג מנגל חשמלי, ורבים נוהגים לבשל את הזרוע ואח"כ לצלותה, ואז הצלייה יותר בקלות.
איסור אכילת צלי בליל הסדר
אסור לאכול בליל הסדר בשר ועוף הצלויים באש, ואפילו אם נצלו בסיר [הנקרא "צלי קדר"].
אבל דגים וביצה ושאר מאכלים צלויים מותר.
בשר שבושל ואח"כ נצלה ולהיפך – הולכים לפי אחרון, אם הבשר נצלה לבסוף אסור לאוכלו, ואם בסוף נתבשל – אחרי הצלייה – מותר.
בשר מבושל – אף שבסוף הבישול לא נשארו מים בסיר, דינו כמבושל.
כמות מים מועטת, יש להחמיר שאינה נחשבת בישול ודינו כצלי קדר. אך כמות מים מרובה [אף אם המים אינם מקיפים את האוכל], נחשב מבושל.
בשר מאודה – מכיוון שהוא בכמות מים מועטת, יש להחמיר שאינו נחשב בישול, וכנ"ל.
בשר מעושן, בשר אפוי, עוף בגריל – דינו כבשר צלוי.
בשר מטוגן – אם מטוגן עם מעט שמן [דהיינו שנתנו שמן רק כדי שלא יישרף], יש להחמיר שנחשב כצליה. אם מטוגן בשמן עמוק, דינו כמבושל ומותר. אם מטוגן בכמות שמן שנותנת טעם, נראה שדינו כמבושל לעניין זה.
שניצל, בשר מוקפץ – תלוי בכמות השמן וכנ"ל.
כבד צלוי – אסור לאוכלו, אא"כ מבשלים אותו אחר כך [אם נצלה תוך ג' ימים].
בכל האופנים הנ"ל שנתבאר שנחשב כצלי ואין לאוכלם, אפשר לבשלם אח"כ, ואז מותר לאוכלם.