שלוחה 223 דיני הסכך

תנאי סכך כשר, סכך המחובר במסמרים, עמידות הסכך ברוח מצויה

סכך כשר צריך ג' תנאים: [א] שיהיה מגידולי קרקע [ב] ממין שאינו מקבל טומאה [ג] תלוש.

סכך המחובר במסמרים פסול מהתורה, ודינו כסכך פסול שפוסל את הסוכה בד' טפחים [ואין דינו כחיבור הסכך באזיקונים].

הסכך צריך לעמוד ברוח מצויה [והעיקר שבפועל הסכך לא יזוז, אפילו אם אינו זז רק עקב כך שקירות הבית חוסמות את הרוח]. סכך שעומד ברוח מצויה, אף אם יחברו אותו למקומו בדברים הפסולים לסיכוך, מ"מ הסוכה כשרה.

אם יש רוחות חזקות, שאינן מצויות בדר"כ בעונה זו, הן נחשבות כרוח שאינה מצויה שאינה פוסלת את הסוכה.

רוח המצויה נמדדת לפי המקום בו נמצאת הסוכה, ועל כן אם היא נמצאת במקום גבוה, צריך שתעמוד ברוח מצויה באותו מקום. ולפיכך, אם יש רוחות, שבקומות גבוהות הסוכה אינה עומדת, ואילו בקומות הנמוכות הסוכה עומדת – אזי בקומות הנמוכות הסוכה כשרה, ובקומות הגבוהות הסוכה פסולה.

כמות הסכך, דין חמתה מרובה מצילתה, ופריסת רשת מעל או מתחת לסכך

לכתחילה צריך שהסיכוך יהיה קל כדי שיראו את הכוכבים [ואפשר שדי במקום אחד מכל שטח הסוכה שרואים את הכוכבים], ובדיעבד אף אם הניח סכך עבה שמסתיר את הכוכבים, כשרה הסוכה.

סוכה שיש בה ריבוי סכך עד שאין הגשמים נכנסים לתוכה יש להחמיר לפסול [ויש להיזהר שלא יהיה אפי' מקום אחד של ד' טפחים שהגשם לא נכנס לתוכו], אך בדיעבד אם אין אפשרות לתקן את הסכך יש לסמוך על דעת המקילים.

סוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה, אולם סוכה שצילתה מרובה מחמתה אך ישנו שטח שחמתה מרובה מצילתה – אם שטח זה הוא פחות מז' טפחים על ז"ט, מותר לאכול ולישון אף במקום החמה (וראה עוד בשלוחת סכך פסול ואוויר, דין ישיבה תחת האוויר).

פריסת רשת נגד יתושים וחרקים מעל או מתחת לסכך: אם מחמת הרשת צילתה מרובה מחמתה [הרוב רשת] – פסולה, ואם חמתה מרובה מצילתה [הרוב אוויר] – כשרה (כיון שהסכך, צילתה מרובה מחמתה), ויש ליזהר שהרשת תעמוד באופן שלא יהיה חשש מעמיד [אם הרשת צמודה מתחת לסכך, אין בזה חשש לבוד להחמיר, משום שזה מועיל מדין "חבטן"]

סיכוך בנסרים [לייסטים], ובמחצלת, וכשרות המחצלת

המנהג שלא לסכך בנסרים כלל אף כשהם פחותים מארבע טפחים, ולכן רבים מקפידים שלא לסכך בלייסטים אלא רק בקנים עגולים [קיינעס], או בענפי דקל וכדו' [ויש שמקילים בכך אם הלייסטים הם עד גודל של בין 4-5 ס"מ, ויש מקילים אף עד גודל 8 ס"מ] ומי שאין לו מנהג להקל בזה נכון לנהוג כפשטות השו"ע שלא לסכך בנסרים כלל.

מחצלאות קנים יש יותר להקפיד שיהיו מקיינעס ולא מלייסטים, ואף לנוהגים לסכך בלייסטים, לעניין מחצלת נכון שיחמירו, משום שיש הסוברים שהחיבור בין הנסרים עושה אותם לגוף אחד והרי זה כנסר שרחב ארבעה טפחים.

מחצלת קנים לסיכוך יש להקפיד שנעשתה לסיכוך ולא לשכיבה או ישיבה, וכמו כן יש להקפיד שהחוטים שמחזיקים את המחצלת נעשו מצמח טבעי שאינו מעובד כגון גווה או רפיא, ולא מחוטים מעובדים (כיון שלכתחילה אין לסכך בדבר הפסול מדרבנן), ומטעם זה אין לקנות מחצלת לסכך אלא כשיש עליה כשרות מוסמכת. אם יש חשש שהחוטים שמחזיקים את המחצלת מעובדים, ניתן להניח נסרים וכד' מעל המחצלת כדי שלא תעוף.