שלוחה 224 דיני מעמיד, ומעמיד דמעמיד

הסבר מהו דין מעמיד, ומעמיד דמעמיד

גם מעמיד הסכך לכתחילה צריך להיות "כתנאי סכך כשר" דהיינו מגידולי קרקע ושאינו מקבל טומאה, אולם בדיעבד אינו מעכב. אמנם מותר להעמיד את הסכך ע"ג קירות או קורות בטון, אע"פ שהם פסולים לסיכוך, מפני שאין דרך לסכך בהם.

אם דפנות הסוכה עשויות ממתכת, או שיש פסי מתכת קבועים ע"ג הקירות, יש מקפידים להניח את הסכך בצורה של "מעמיד דמעמיד".

מעמיד דמעמיד, כגון ברגים המחברים את דפנות הסוכה וכיוצא בזה, שהדבר מעמיד את מעמידי הסכך:

דעת החזון איש שדינו כמעמיד עצמו [ואין הבדל במספר המעמידים], אשר יש לעשותו לכתחילה מדבר הכשר לסיכוך [כגון מסמרים ודיבלים מעץ].

דעת המשנה ברורה שאינו בכלל המעמיד, ואף לכתחילה ניתן לעשותו מדבר המקבל טומאה כגון מברזל וכדומה.

וכשאפשר הדבר נכון להחמיר בזה [אולם בכל אופן הסוכה כשרה, מפני שגם מעמיד עצמו אינו פוסל בדיעבד].

יש להסתפק האם "מעמיד דמעמיד" [כגון קורות עץ על ברזלי הסוכה, שעליהם מונח הסכך] מועיל רק כאשר ללא המעמיד הסכך היה נופל [וכגון שהברזל מונח לאורך, ועליו מניח קורות עץ לרוחב, ועליהם מניח את הסכך לאורך, כך שללא קורות העץ הסכך לא היה עומד], או שאין צריך להקפיד על כך [ויכול להניח את קורות העץ לאורך הברזלים המונחים גם הם לאורך, ואז להניח את הסכך על הקורות, אע"פ שאף ללא הקורות הסכך היה עומד], ונראה להקל בזה לגרום שללא המעמיד הסכך היה נופל.

דין העמדת הסכך במסמרים, ברגים או קשירתו באזיקונים או בחוטי כותנה או פשתן

ברזל, כגון מסמרים וברגים, ופלסטיק, כגון אזיקונים וכיוצא בהם, פסולים לסיכוך כיון שאינם גידולי קרקע, ומטעם זה לכתחילה אין להעמיד בהם הסכך, ואולם אם הסכך עומד ברוח מצויה אף בלא דברים אלו אין זה נחשב למעמיד ומותר להניחן לחיזוק לכתחילה [מטעם זה אף לדעת החזו"א שמחמיר במעמיד דמעמיד, אם הסכך עומד בלא הברגים והמסמרים מברזל, יכול להוסיפם אחר כך לחיזוק].

ולמעשה נראה להקל שאין צריך דווקא להעמיד את הסכך תחילה בדברים הכשרים לסיכוך, ורק לאחמ"כ להוסיף את המסמרים, הברגים וכדומה, אלא אפשר כבר מתחילה להעמיד במסמרים, ולאחמ"כ להוסיף את הדברים הכשרים לסיכוך.

כאמור, לכתחילה אין לקשור את הסכך באזיקון, אם הוא לא עומד ברוח מצויה ללא האזיקון. אך לדעת המשנ"ב המתיר מעמיד דמעמיד, אפשר לקשור את הקרש שעליו מונח הסכך באזיקון, ולהניח קרש נוסף מעל הסכך, ולקשור את שני הקרשים באזיקון נוסף, כך שהסכך ייתפס בחוזקה [כעין סנדוויץ] בין שני הקרשים, ובאופן זה הוא לכתחילה לדעת המשנ"ב הנ"ל (ואף שאין תועלת בקורה העליונה, נחשב מעמיד דמעמיד).

חוטי כותנה או פשתן פסולים לסיכוך מדרבנן, ונחלקו הפוסקים האם אפשר להעמיד בדבר שפסול לסיכוך מדרבנן, ולכתחילה נכון להחמיר בכך, ומטעם זה יש לחבר את הסכך בצמח טבעי [שלא עבר תהליך עיבוד] כגון צמח גווה או רפיא.