הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
דיני יקנה"ז:
עושים קידוש והבדלה על כוס אחת, וסדר הברכות הם: "בורא פרי הגפן", "קידוש", "בורא מאורי האש”, ”הבדלה”, ”שהחיינו”.
נראה שליקנה"ז יש דינים של קידוש ולא של הבדלה, ולפיכך:
א) הנוהגים לשבת בקידוש ולעמוד בהבדלה – אומרים יקנה"ז בישיבה.
ב) נשים שותות מכוס יקנה"ז.
ג) ביקנה"ז ממלאים את הכוס כמו בקידוש (מבלי שיישפך על גדותיו).
אבוקה ביקנה"ז:
מצווה מן המובחר לברך 'בורא מאורי האש' בהבדלה על אבוקה.
בחיבור של שני נרות [או של שני גפרורים] ביו"ט לצורך אבוקה, יש כמה חששות, ולפיכך:
כדי לקיים את המצווה מן המובחר של אבוקה בליל יו"ט שחל במוצא"ש – יש להדליק בנר הבדלה קטן, או ע"י נעיצת פתילה נוספת בנר קטן סמוך לפתילה הקיימת מערב שבת.
אם אין אבוקה מוכנה: ידליק נר אחד במיוחד להבדלה ויברך עליו [וישאירנו דולק], ורבים נוהגים לברך על נרות החג [ללא אבוקה], ומי שמיקל לחבר שני נרות ולהפרידם – יש לו על מה לסמוך.
מטעמי המנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות
א. רמז לתורה, שנאמר "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד,יא) [כלבו סי' נב' ומשנ"ב סי' תצד' ס"ק יג']
ב. רמז לשתי הלחם כי 'חלב' ראשי תיבות" מנחה חדשה להשם בשבועותיכם (במדבר כח, כו) [מהר"א טירנא]
ג. זכר לשתי הלחם, ומכיוון שצריך לחם נפרד לסעודה חלבית ולחם נפרד לסעודה בשרית, לכך אוכלים חוץ מהבשר גם חלב, כדי שיצטרכו להביא 2 לחמים, ואז יהיה זכר לשתי הלחם.
ד. 'חלב' גימטריה 40, רמז ל- 40 יום בהם משה עלה להר סיני לקבל את התורה [נזירות שמשון סי' תצד']
ה. כיון שנצטוו בסיני לשמור את התורה, ונתחדשו להם דיני שחיטה ומליחה, והיה צריך לבשל בכלים חדשים, משום שהכלים שהיה להם עד עתה נאסרו, לכך אכלו מאכלי חלב [משנ"ב סי' תצד' ס"ק יב']
ו. כשבא משה לקבל את התורה טענו המלאכים "תנה הודך על השמים", אמר להם הקב"ה הרי אכלתם בשר וחלב אצל אברהם, ולכן עם ישראל קיבלו את התורה ולא המלאכים, ולכן אנו נזהרים לאכול בשר וחלב ולא לערב אותם, רמז לענין זה [באר היטב סי' תצד']
למקורות הדינים וביאורם בהרחבה, ראה אזמרה לשמך – שבועות'.