הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
מדיני יום טוב שחל במוצאי שבת:
יש לטבול קודם הרגל, והשנה יטבול בערב שבת.
לכתחילה יש להדליק נר ל'יזכור' בערב שבת, בנר נשמה הדולק 48 שעות.
לכתחילה ילבש את בגדי היו"ט מערב שבת, בכדי שלא יהיה זלזול בשבת.
מצוה להקדים את הסעודה השלישית לפני שעה עשירית [ולכתחילה, יתפלל מנחה קודם סעודה שלישית]. אם לא הספיק – יאכל אחרי שעה עשירית, אך אז לא יאכל שיעור קביעות סעודה [כרגילותו בחול], ומצוה לאכול רק שיעור מעט יותר מכביצה פת כדי שיאכל בלילה לתאבון.
יש להסתפק אם מותר לומר שהולך לישון בשבת כדי שהיה לו כח להיות ער בלילה.
אסור להכין משבת ליום טוב, אפי' דברים שאינם 'מלאכה' אלא רק טירחא. ולכן לא יערוך את שולחן החג בשבת, וכן לא יגלול את הספר תורה בשבת לקריאה של שבועות.
אין להוציא אוכל מבושל או חלות מההקפאה בשבת לצורך יו"ט עד צאת הכוכבים ואמירת 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש', אך בשעת הדחק אפשר להוציא בעוד היום גדול.
מדיני הדלקת נרות יו"ט שחל במוצאי שבת:
את הנרות של יום טוב יש להדליק רק לאחר צאת הכוכבים, וצריכה האישה לומר קודם הדלקת הנרות ”ברוך המבדיל בין קודש לקודש".
מעיקר הדין מותר להוציא את הפתילה שנשארה [מהדלקת נרות של שבת] אפילו בידו לצורך הדלקת נרות יום טוב, אך בזמננו לכתחילה עדיף להוציא את הפתילה ע"י כפית או מזלג וכדו', או להוסיף שמן ופתילה חדשה לכוסיות מבלי להוציא את הפתילה הישנה.
עשיית מלאכה [המותרת ביום טוב] כשחל במוצ"ש:
אף לאחר צאת הכוכבים של שבת, אין לעשות מלאכה עד שיאמר ”ברוך המבדיל בין קודש לקודש”, אולם אכילה אסורה עד לאחר הקידוש.
למקורות הדינים ולדינים נוספים, ראה 'אזמרה לשמך – שבועות'.