דין ערב תשעה באב וסעודה מפסקת

יום שלישי ז' אב תשפ"ג

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

דין ערב תשעה באב וסעודה מפסקת:

א. אסור לטייל בערב תשעה באב [ויציאה לצורך ילדים קטנים, אינה מוגדרת טיול], אך שאר כל המלאכות מותרות עד השקיעה.

ב. מחצות היום של ערב תשעה באב נוהגים ללמוד רק דברים שמותר ללמוד בתשעה באב. ומי שקשה לו ללמוד רק דברים אלו, ילמד כדרכו עד השקיעה.

ג. סעודה שלפני סעודה מפסקת: יש לאכול קודם חצות או לאחריו קודם מנחה [קטנה] סעודה ראשונה, ונוהגים להרבות בה במיני מאכל. [ויש מקפידים לאכול בה פת].

סעודה מפסקת (הסעודה האחרונה קודם הצום):

א. יש לאכול סעודה מפסקת כשהוא יושב על הקרקע [ואין צריך לחלוץ נעליו]. וע"פ הקבלה צריך להפסיק בינו לבין הקרקע ע"י בגד שאינו לבוש בו.

ב. נוהגים לאכול בה לחם וביצה קשה קרה [ונוהגים להטבילם באפר], וישתה מים.

ג. אסור לאכול בסעודה זו שני תבשילים [ולכן הנוהגים לאכול ביצה אסורים לאכול תבשיל נוסף].

ד. מאכלים צלויים או מטוגנים או מעושנים, נחשבים כתבשיל לענין זה. אך דברים אפויים כעוגות, מותר.

ה. נהגו שלא לאכול דגים בסעודה זו.

ו. אין לשתות משקאות משכרים בסעודה זו, ואף לא משקאות חשובים, כגון מיצי פירות. אך משקאות קלים מותר, ואף תה וקפה להלכה מותר ואינם חשובים כתבשיל.

ז. לא ישבו ג' אנשים יחדיו כדי שלא להתחייב בזימון, אלא כל אחד ישב בפינה לבדו. ואף אם ישבו בטעות ג' ביחד, לא יזמנו.

ח. הפטור מהצום לא צריך לעשות סעודה מפסקת, אך יש ענין שיאכל על הארץ ביצה באפר, כנהוג.

ט. יש לסיים את הסעודה קודם השקיעה. אם רוצה לאכול לאחר ברכת המזון, נכון שיתנה על כך [אפילו במחשבה] קודם ברכת המזון.