הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
מקצת מדיני תשעה באב:
רחיצה:
א. תשעה באב אסור באכילה, שתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תה"מ, תלמוד תורה ושאילת שלום. איסורים אלו הם מהשקיעה עד צאת הכוכבים שלמחרת.
ב. רחיצה אסורה בתשעה באב בין בחמין בין בצונן, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור. אך רחיצה להעברת לכלוך מותרת.
ג. ילד שהתלכלך וצריך לרחצו, מותר לעשות זאת ואף שידיו של הגדול נרטבות בשעה שרוחץ את הקטן.
ד. נוטלים נטילת ידיים של בוקר שלוש או ארבע פעמים, כל אחד לפי מנהגו, עד סוף קשרי האצבעות בלבד [כולל קשרי האצבעות].
ה. אסור לרחוץ את העיניים במים בבוקר כדי לנקותם, אך לאחר שניגב ידיו מנטילת הבוקר ועדיין ידיו לחות קצת, מותר להעבירן על עיניו.
ו. שטיפת הפה וצחצוח שיניים במשחה הותרו רק במקום צער גדול, ויטה ראשו למטה כדי שלא יבלע מים.
ז. מי שנפנה לנקביו הגדולים או הקטנים, אם עומד כעת להתפלל – נוטל ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו, ואם אינו מתפלל עכשיו – לכתחילה יגע במקומות המכוסים בגוף, ואז לכו"ע מותר לרחוץ ידיו.
ח. לצורך בישול לערב, מותר לשטוף את המאכלים וכן מותר להדיח כלים, אף שממילא נרטבות הידיים.
סיכה:
ט. אסור לסוך בשמן או סבון אפילו על מקצת גופו לשם תענוג, ולכן אסור להתאפר ולהתבשם בתשעה באב [מלבד כלה תוך ל' יום מחתונתה].
י. סיכה לצורך רפואה מותרת, ולכן מותר למרוח משחה על פצע.
יא. סיכה להעביר את הזוהמה מותרת, ולכן מותר להשתמש בדאודורנט כדי למנוע ריח רע דאינו עושה זאת לתענוג, אבל אם מטרתו לתת ריח טוב – אסור.
נעילת הסנדל:
יב. אסור לנעול מנעלים העשויים מעור, ואפי' אם עשויים מחומר אחר ורק מצופים עור – אסור.
יג. בזמננו, יש להקפיד שאף קטן [אף פחות מגיל חינוך] לא ינעל נעלי עור.
שאילת שלום:
יד. אסור לומר 'שלום' 'מה שלומך' לחבירו בתשעה באב, ואף אסור לומר 'בוקר טוב'. אך מותר לנענע ראשו לאות שלום.
טו. הדיוטות שאינם יודעים ונותנים שלום, משיבים להם בשפה רפה ובכובד ראש.
לימוד תורה:
טז. מותר ללמוד רק בדברים המותרים [ראה בגיליון אזמרה לשמך פירוט הדברים המותרים ללמוד].
עישון:
יז. עישון סיגריה אלקטרונית אסור בכל אופן. עישון סיגריה רגילה הותר אחר חצות בצנעה למי שקשה לו מאד ללא העישון [אמנם, יש ליזהר בעישון אף בכל השנה].
ישיבה על הארץ:
יח. נוהגים לשבת על הארץ עד חצות היום, ומי שקשה לו לישב על הארץ יכול לשבת על כיסא נמוך מהרגיל [זקן, חלש, מעוברת ויולדת שקשה להם הישיבה בכיסא נמוך, מותרים לשבת על כיסא רגיל].
יט. במכונית ובאוטובוס מותר לשבת כרגיל.
איסור מלאכה:
כ. בליל תשעה באב וביומו עד חצות נהגו שלא לעשות מלאכה שיש בה שיהוי קצת. ולכן אין להדיח כלים ולסדר את הבית עד חצות, אבל דבר קל שאין בו שיהוי כגון הדלקת הנר מותר.
כא. אחר חצות נהגו להקל בכל המלאכות, ובלבד שלא יקבע עצמו למלאכה.
כב. העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה בה סימן ברכה.
כג. צריך לקחת יום חופש מהעבודה, אלא א"כ יגרם נזק לעובד/למעביד/ללקוח [ועדיף שיעבוד לאחר חצות], אך מניעת רווח אינה היזק.
כד. פתיחת חנות מכולת אינה בכלל איסור מלאכה, אבל חנויות שאינן של מזון – אסור עד חצות.
כה. שטיפת כלים מותרת לאחר חצות היום, ואם יש בהם צורך בתשעה באב עצמו אפשר לשטוף גם קודם חצות, ועדיף להשתמש בכפפות.
כו. עטיפת ספרי לימוד, אריזת מזוודות וכד', מותרות לאחר חצות היום, ובלבד שיתעסק בהן זמן קצר.
כז. אם יש צורך, מותר לתת לילדים [אף שהגיעו לחינוך] לעשות מלאכות יצירה, וכן מותר לשלחם לקייטנה.