הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
השנה, שפורים דפרזים חל ביום שישי, ובירושלים הוא "פורים המשולש", ישנם דינים מיוחדים הנוגעים גם לפרזים וגם למוקפים. ונבאר את ההלכות המיוחדות לשנה זו בס"ד.
זמן סעודת פורים דפרזים בערב שבת, ודין פורס מפה ומקדש:
לכתחילה יש לאכול סעודת פורים בערב שבת לפני חצות היום [ועכ"פ להתחיל לפני חצות היום] ומי שלא הספיק לערוך הסעודה קודם חצות – יאכל אחר חצות [ונכון לאכול לפני שעה עשירית, ועכ"פ להתחיל לפני שעה עשירית], ויש להקדים ולהתפלל מנחה לפני כן.
יש מחברים סעודת פורים וסעודת שבת יחד, אך אין לעשות כן לכתחילה כיון שנכנסים בזה לכמה ספיקות [לעניין הברכות, לעניין אמירת 'על הנסים' ו'רצה', וכן לעניין תפילת ערבית], ועוד שע"פ הקבלה יש לאכול סעודת שבת אחרי תפילת ערבית.
מי שמחבר סעודת פורים ושבת, צריך לעשותו באופן של 'פורס מפה ומקדש', וכך הוא הסדר:
אחרי תפילת מנחה נוטלים ידיים ואוכלים סעודת פורים.
בין פלג המנחה לזמן הדלקת נרות – בתוך זמן זה מתי שרוצים ידליקו נרות שבת ויקבלו עליהם שבת ויפסיקו מלאכול [אם אפשר, יאמרו כאן קבלת שבת], ויביאו לחם משנה, ויפרסו עליו [ועל כל הפת שעל השולחן] מפה, ויקדש על הכוס [אם אפשר, יקדש סמוך לשקיעה]. אם שתה יין בתוך הסעודה, יאמר את נוסח הקידוש, אך ללא ברכת בפה"ג.
לאחר שתיית כוס הקידוש, המקדש בוצע על הלחם משנה בלי נטילת ידיים ובלי ברכת 'המוציא', ומחלקים לכל המסובים מעט יותר מכביצה פת כדי לקיים מצוות סעודת שבת, ולכל הפחות יאכלו כזית פת כדי שיהיה קידוש במקום סעודה. וישתדלו לאכול גם כזית פת לאחר צאת הכוכבים.
בברכת המזון בגמר הסעודה יאמרו 'רצה' ולא יאמרו 'על הנסים'.
תפילת ערבית: לכתחילה יש להתפלל ערבית לאחר צאה"כ [ואם לא יוכל להתפלל אז בכוונה, יתפלל לפני כן], ואם אין לו מנין בביתו – מותר לצאת לבית הכנסת, ואין התפילה נחשבת הפסק בסעודה.
אם לא התפללו בתוך הסעודה, יתפללו לאחר הסעודה.
דינים נוספים:
יש להיזהר להוציא קודם כניסת שבת את כל המוקצה שהכניס לבגדיו במשך הפורים.
נראה שמוקף הנמצא בפרזים ביום ו', אף אם לא התחייב בפורים דפרזים, יכול לאכול סעודת פורים דפרזים אף שהוא בערב שבת.