הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
זמני מצוות הפורים בשנה זו במוקפין (ירושלים):
ביום שישי י"ד אדר קוראים מגילה ונותנים מתנות לאביונים (ולובשים בגדי שבת) אבל לא אומרים 'על הנסים'.
יום ו' מותר מן הדין בעשיית מלאכה אבל המנהג לאסור בו עשיית מלאכה חוץ ממלאכות הנעשות לצורך פורים או שבת (כגזיזת ציפורניים, תספורת וכביסה לצורך שבת או פורים).
יש מדקדקין לתת משלוח מנות אחד ביום שישי (לחוש לדעות שזמן משלוח מנות הוא ביום שישי). וכן יש יחידים העורכים סעודה ביום זה (לחוש לדעה שזמן סעודת פורים הוא ביום שישי), ולכתחילה יעשנה קודם חצות, ולא יאכל הרבה מרגילותו ביום חול.
בברכת 'שהחיינו' שלפני קריאת המגילה [אצל האשכנזים] ביום פורים, יכוונו המברך והציבור גם על מצוות מתנות לאביונים שיקיימו בהמשך היום. ויש נוהגים לכוון לפטור גם את המצוות שיקיימו ביום ראשון – משלוח מנות וסעודת פורים. ספרדים שלא מברכים שהחיינו לא צריכים לכוון כן.
בשבת אומרים 'על הנסים' וקוראים בתורה פרשת השבוע ופרשת "ויבא עמלק".
כמו כן בשבת צריך לשאול ולדרוש בעניינו של יום, בהל' פורים וענייני המגילה.
יש מהדרין להוסיף בשבת מאכל מיוחד לכבוד פורים, וכן להוסיף מהרגיל בשתיית יין (לחוש לשיטות שזמן סעודת פורים הוא בשבת).
וכן יש המהדרין לתת משלוח מנות [אחד] בשבת זו (לחוש לשיטות שזמן משלוח מנות הוא בשבת).
עוד יש מהדרין לברך שהחיינו בשבת על בגד או פרי חדש (לחוש לשיטות שיש ברכה על עיצומו של יום).
להלכה, מגילת אסתר אינה מוקצה בשבת.
במוצאי שבת מתפללים מעריב כרגיל כבכל מוצאי שבת, וראוי להרבות ולשמוח קצת בסעודה במוצאי שבת, ויכוון גם למלווה מלכה.
ביום ראשון אוכלים סעודת פורים, שולחים משלוח מנות (ולובשים בגדי שבת) ואין אומרים 'על הנסים' (יש מדקדקים לומר בסוף ברכת המזון "הרחמן הוא יעשה לנו נסים וכו', בימי מרדכי וכו'), ומותרים בעשיית מלאכה.
