דרשת שבת הגדול, תענית בכורות, בדיקת ושריפת חמץ בשנה זו

יום רביעי ד' ניסן תשפ"ה

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

השנה, שערב פסח חל בשבת, ישנם כמה דינים המיוחדים לשנה זו, ונבארם בס"ד בימים הקרובים.

דרשת שבת הגדול, תענית בכורות, בדיקת ושריפת חמץ בשנה זו:

א. דרשת שבת הגדול מוקדמת, ונאמרת בשבת ז' ניסן.

ב. הבכורות מתענים בשנה זו ביום חמישי, י"ב ניסן.

ג. בשנה זו, המעוניינים להיפטר מהצום ע"י סעודת סיום מסכת, יעשו סיום מסכת ביום ה' [ואף שיש המדקדקים לעשות גם ביום ו', להלכה די ביום ה'].

ד. בשנה זו בודקים חמץ בליל שישי.

ה. בכורות שהתענו ביום חמישי וקשה להם לבדוק מבלי לאכול במוצאי התענית, מותרים לטעום לפני הבדיקה, או שימנו שליח שיבדוק במקומם.

ו. לאחר הבדיקה יאמר נוסח ביטול חמץ [ואף בשנה זו], ויניח את החמץ שמשאיר במקום שמור.

ז. בשנה זו – אין דין להתפלל שחרית מוקדם ביום שישי כדי להספיק לאכול חמץ, כיון שמותר לאכול חמץ במשך כל היום, אלא דין זה נוהג ביום השבת.

ח. ביום שישי מתפללים שחרית כרגיל, ואומרים "מזמור לתודה" והאשכנזים אומרים גם "למנצח".

ט. ביום ו' בבוקר שורפים את כל החמץ [שאינו רוצה עוד לאכול], ואף בשנה זו – טוב לבערו עד סוף זמן הביעור כבשאר שנים, כדי שלא יבואו לטעות בשנה אחרת. וכבכל שנה, טוב שישרפנו כמות שהוא, מבלי לשפוך עליו חומר בעירה/אקונומיקה לפני השריפה.

י. בשנה זו – לא יאמר לאחר השריפה את נוסח ביטול חמץ, אלא יאמרנו בשבת לפני סוף זמן ביעור חמץ [והנוהגים לומר "יהי רצון" לאחר שריפת חמץ, יאמרוהו ביום ו'].

יא. יש ליזהר שלא יתפזרו פירורי החמץ שמשאיר לשבת, ובפרט בבית עם ילדים קטנים. ולכן טוב ונכון שלא להשאיר כמות גדולה של חמץ, אלא רק את המעט הנצרך לקיום מצוות סעודות שבת (וכפי שיתבאר בהלכות הבאות בס"ד).