הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
דיני התרת נדרים בערב ראש השנה – חלק א:
א. נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה, ואפשר להתיר גם בלילה.
ב. נוסח התרת נדרים שעושים בערב ראש השנה מועיל רק לנדרים ששכחם, אך לעניין נדרים שזוכרים – אם הם נדרים שאפשר להתיר אותם, עושים זאת בפני שלשה ש"גמירי וסבירי ויודעים לפתוח פתח" (לשון השו"ע יו"ד סי' רכח ס"א), על ידי שעושים מהחרטה פתח, דהיינו שיאמר תחילה שהוא מתחרט על הנדר שנדר, ואז עושים "פתח" שביאורו שאילו היה יודע שיתחרט על הנדר, לא היה נודר.
ג. לא כל נדר ניתן להתיר, ולכן כשמתירים נדר שזוכרים, חובה לפרט לפחות לאחד מהמתירים את הנדר.
ד. יש מקפידים שיהיו דווקא שלושה מתירים ולא ארבעה, בכדי שלא יהיה 'בית דין שקול', כלומר בית דין שאין רוב להכרעה. מנהג בני ספרד לעשות התרת נדרים בפני עשרה אנשים, ובמעמד זה אף מתירים קללות.
ה. שלושת המתירים יכולים להיות קרובים זה לזה, וכן יכולים להיות קרובים לזה שמתירים לו [וכגון אביו ושני אחיו של הנודר יכולים להתיר לו את נדרו, אם הם ראויים לכך כנ"ל סע' ב], אמנם בעל אינו יכול להצטרף לשלשה כדי להתיר נדרי אשתו.
ו. מבקש התרת הנדר צריך לעמוד בפני שלושת המתירים והמתירים יושבים, אך דין זה אינו לעיכובא.
ז. הנודר אינו יכול לעשות שליח להתיר נדריו, ולכן מסתבר שהתרה דרך הטלפון – אף ששלושה נמצאים יחד ושומעים – אינה מועילה [אכן למנהגי מצוה, וכן בהתרת נדרים בער"ה (שאינה לנדרים גמורים) אפשר לסמוך על התרה דרך טלפון]. אמנם בעל יכול להיעשות שליח להתיר נדרי אשתו (ויתבאר בהלכה יומית הבאה).