הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
שאלה: בשבת כי תבוא, שנוהגים להעלות את הבעל קורא לקללות, מה יעשו אם הבעל קורא כהן או לוי.
תשובה: אם יש כהן או לוי אחר חוץ מהבעל קורא:
יעלו שבעה קרואים עד התוכחה, והבעל קורא [הכהן או הלוי] יעלה לאחרון ויקרא עד סוף הפרשה (משנ"ב סי' תכח ס"ק יז).
אם אין כהן או לוי אחר חוץ מהבעל קורא:
יעלה הכהן פעמיים, כיון שהוא שעת הדחק.
[ואף שהיה ניתן להציע פיתרון אחר, כדלהלן – הבעל קורא כהן יצא קודם שמתחיל קריאת התורה, ויעלו ישראל במקום כהן, ומיד אחר שיסיים הישראל את ברכות התורה, יכנס הכהן לקרוא, ויעלו עוד ששה אחרי העולה במקום הכהן (ולצורך כך צריך להוסיף עוד שתי עליות, ולדוג' יכולים להוסיף עליה בפרק כו פס' ד, ובפרק כח פס' יב), ועליית הקללות תהיה עליית אחרון, ויעלה בה הכהן הבעל קורא – מ"מ כיון שקשה לעשות כן, יעלה הכהן פעמיים וכנ"ל] (עי' משנ"ב סי' רפב ס"ק לא).
* * *
שאלה: בשבת בהר-בחוקותי, שנוהגים להעלות את הבעל קורא לקללות, מה יעשו אם הבעל קורא כהן או לוי.
תשובה: אם יש כהן או לוי אחר חוץ מהבעל קורא:
ששת העולים הראשונים יקראו בפרשת בהר.
העולה השישי ימשיך לקרוא בפרשת בחוקותי עד "וישבתם לבטח בארצכם" (כו, ה) [כולל, כפי המנהג לחבר את שתי הפרשות בעליה אחת].
העולה השביעי יתחיל לקרוא בפסוק "ונתתי שלום בארץ" (כו, ו), ויקרא עד "את בריתי אתכם" (כו, ט) [כולל].
והבעל קורא הכהן/לוי יעלה לאחרון מ"ואכלתם ישן נושן" (כו, י) עד סוף פרשת בחוקותי.
אם אין כהן או לוי אחר חוץ מהבעל קורא:
יקרא הבעל קורא עד אחר התוכחה, ואז יעלו שאר הקרואים, ויקראו לכל אחד לפחות שלשה פסוקים.
מקור: באור הלכה סי' תכח ס"ו סוד"ה בפסוקים
* * *
שאלה: בשבת בחוקותי, שנוהגים להעלות את הבעל קורא לקללות, מה יעשו אם הבעל קורא כהן או לוי.
תשובה: יקרא הבעל קורא [הכהן או הלוי] עד אחר התוכחה, ואז יעלו שאר הקרואים, ויקראו לכל אחד לפחות שלשה פסוקים (משנ"ב סי' תכח ס"ק יז).