האם יש חיוב לברך על ברקים ורעמים
חובה לברך [שו"ע סי' ריח' סע' ג' שברכות הראייה חובה הם, ואף שמבואר בסי' רכג' סע' א' ברמ"א לגבי ברכת 'שהחיינו' וז"ל – "יש שכתבו שנהגו להקל בברכה זו, שאינה חובה אלא רשות", צ"ל שזה קאי רק על 'שהחיינו' ו'הטוב והמטיב', אבל ברכות על ברקים ורעמים חובה הם].
האם צריך לברך מיד לאחר שמיעת הרעם וראיית הברק הראשון
חובה לברך על כל שמיעת רעם וראיית ברק, רק שכשמברכים על הברק והרעם הראשונים זה פוטר את השאר. נמצא שאם לא בירך על הברק והרעם הראשון הפסיד את הברכה על ברק ורעם זה, ולכן חובה לברך לאחר שמיעת הרעם וראיית הברק הראשון [שו"ת נו"ב קמא או"ח מא'].
האם צריך לעמוד בברכת ברקים ורעמים
ברכה זו נאמרת בישיבה ואין צריך לעמוד [וראיה לדבר ממה שמצינו במסכת סנהדרין מב' ע"א שברכת קידוש לבנה נאמרת בעמידה כמו הקבלת פני שכינה, ומשמע שבלי זה אין צריך לעמוד בברכות השבח, ועיין פרמ"ג סי' תלב' שלא צריך עמידה. וע"ע מור וקציעה סי' ח' והיעב"ץ בסידורו בהל' ברכות השחר].
האם צריך להפסיק באמצע הלימוד לברכת ברקים ורעמים
מכיון שחובה לברך וכנ"ל - צריך להפסיק, כמו שלכל מצווה עוברת שצריך להפסיק [מו"ק דף ט'].
האם מברכים על ברקים ורעמים באמצע פסוקי דזמרה
מברכים, ואף באמצע הפרק (עי' סי' נא').
מה מברכים על ברקים ורעמים
מעיקר הדין אפשר לברך בין 'עושה מעשה בראשית' ובין 'שכוחו וגבורתו מלא עולם', ויכול לברך גם על הברקים וגם על הרעמים את אותה הברכה – או 'עושה מעשה בראשית' על שניהם, או 'שכוחו וגבורתו מלא עולם' על שניהם.
אבל המנהג הוא שמברכים על הברקים 'עושה מעשה בראשית' ועל הרעמים 'שכוחו וגבורתו מלא עולם'.
וטעם המנהג ביאר הט"ז שע"י הרעמים נראה גבורתו של הקב"ה יותר מברק ולכן מברכים שכוחו וגבורתו מלא עולם על הרעמים.
אבל כאמור כל אחת מהברכות שייכת גם על ברקים וגם על הרעמים רק כדי שלא יברכו פעמיים אותה ברכה לכן נהגו לברך על הרעמים 'שכוחו וגבורתו וכו' (סימן רכז').
האם מברכים על ברק ורעם באמצע ברכות ק"ש
מברכים רק בין הפרקים [בין ברכה ראשונה לשניה, ובין שניה ל'שמע', ובין 'שמע' ל'והיה אם שמוע', ובין והיה ל'ויאמר'], אבל באמצע הפרק לא יפסיק (עי' סי' סו' מ"ב ס"ק יט').
האם מברכים על ברק ורעם לאחר ברכת 'המפיל'
לא מברכים [נחלקו החיי אדם והבה"ל בסימן רלט' האם ברכת 'המפיל' זה על מנהגו של עולם או שכיון שהנוסח של הברכה הוא 'המפיל חבלי שינה על עיני' א"כ היא ברכה על האדם עצמו, וכך צידד הבה"ל, ולכן אסור להפסיק בדיבור אף במצוה עוברת כגון 'אשר יצר' וכדו' בין ברכת 'המפיל' לשינה. והמקל לברך ברכת ברקים ורעמים ו'אשר יצר' לאחר ברכת 'המפיל' – יש לו על מה לסמוך].
כמה פעמים מברכים באותו יום
אם נתפזרו העננים צריך לברך שוב כי נחשב היסח הדעת, ואם לא נתפזרו העבים מברכים רק ביום המחרת (סי' רכז').
בירך על ברקים ותוך כדי דיבור שמע רעמים (או להיפך) האם הברכה פוטרת את שניהם ברכה אחת פוטרת את שניהם ולא יברך שוב.
בהגהות הגר"ח צאנזר [סי' רכז'] כתב שצריך לברך גם את הברכה השניה כיון שבתחילת הברכה התכוון רק על מה ששמע ואם כן אם בירך על הברק לא פטר את הרעם ולהיפך, אמנם בח"א [כלל סג' אות ז'] כתב דאם הרעם בא תכ"ד לאחר הברק שלא יברך עליו.
בירך על ברקים ותוך כדי הברכה או אף אחר סיום הברכה תכ"ד מהברכה שמע רעמים האם עליו לברך ברכה נוספת אין לברך ברכה נוספת.
נראה שלפי הח"א הנ"ל אינו דוקא אם הגיע תכ"ד מהברק אלא אפי' תוך כדי הברכה או אפי' תכ"ד מהברכה. ויעוין בנדרים פז. מצינו שתכ"ד מהני בקריעה כשסבור שאביו מת ונתברר שבזמן הקריעה עדיין אביו לא מת ולא חל עדיין חיוב קריעה ומת אביו תכ"ד מהקריעה דמהני הקריעה, ומבואר מזה שתכ"ד נחשב שהמעשה לא נשלם דחשיב כנעשה בבת אחת וכן הוא בשערי יושר [שער ה' פרק כב']
ראה ברק ועבר תכ"ד מראית הברק או שמיעת הרעם האם יברך
לא יברך עוד והפסיד הברכה, אבל יוכל לברך אם יראה עוד ברקים או אם ישמע רעמים.
ואף שלדעת הט"ז יכול לברך מ"מ פסק במ"ב (סי' רכז' ס"ק יב') דשיעור הברכה הוא דוקא תכ"ד.
האם צריך לראות את גוף הברק או שדי כשרואה את אור הברק לבדו
נראה שדי שרואה את אור הברק ואף אם רואהו דרך חלון עמום וכן כשרואה את האור בתוך ביתו.
האם מפסיקים באמצע ברכת המזון לברך על ברקים ורעמים
להלכה אין להפסיק.בסי' קפג' סע' ח'פסק השו"ע "לענין לשאול בברכת המזון מפני היראה או מפני הכבוד, יש מי שאומר שדינה כתפלה". ומבואר מזה שברכת המזון דינה כשמו"ע לכל דבר, ולפי"ז אין להפסיק אף לברכת ברקים ורעמים, ועי' חזו"א או"ח כח' ג' וכף החיים בסי' קפג' שם.