בלוח העברי שתיקן הלל, בכל מחזור של 19 שנים, ישנן 7 שנים מעוברות. וסימנך – גו"ח אדז"ט [השנה ה-3,6,8,11,14,17,19].
בשנים פשוטות – חודש אדר חסר [29 יום]. ובשנים מעוברות – חודש אדר א' מלא [30 יום] וחודש אדר ב' חסר [29 יום] (עי' ר"ה יט, רמב"ם הל' קידוש החודש פ"ח).
'משנכנס אדר מרבין בשמחה' בשנה מעוברת
שאלה: האם דין 'משנכנס אדר מרבין בשמחה' נוהג באדר א' בשנה מעוברת, וכיצד מקיימים את הדין למעשה.
תשובה: נחלקו בזה האחרונים – י"א שנוהג כבר מאדר א' וי"א שנוהג רק באדר ב'.
וקיום דין זה למעשה הוא ע"י שיכוון מאורעות של שמחה לחודש זה [וכגון סיום מסכת], וכן מי שיש לו דין עם גוי יכוון את הדיון לחודש זה, שמזלו טוב משאר חודשים.
כמו כן יש להסיר דאגה ועצב מליבו, ולהרבות בלימוד התורה המשמחת לב ונפש, ויש שנהגו לשתות מעט יין בימי חודש אדר.
מקור: עי' רש"י (תענית כט.), משנ"ב (סי' תרפו ס"ק ח), חתם סופר (חו"מ סי' כ), שו"ת שאלת יעב"ץ (ח"ב סי' פח).
בר מצווה בשנה מעוברת לנולד בשנה פשוטה
שאלה: ילד שנולד באדר בשנה פשוטה, ושנת הבר מצווה שלו חלה בשנה מעוברת. מתי הוא מתחייב במצוות.
תשובה: מתחייב באדר ב' [ויש מחמירים שיתחיל להניח תפילין באדר א'].
מקור: דעת המהר"י מינץ (סי' ט) שאדר ב' הוא האדר העיקרי ואדר א' הוא התוספת, ואילו דעת המהר"ש הלוי (או"ח סי' טז) שאדר א' הוא העיקרי, ואדר ב' הוא התוספת [ורק מצוות פורים הן באדר ב'].
אולם בגמ' (מגילה ו:) נחלקו התנאים האם נוהגים את מצוות הפורים באדר א' או באדר ב', ומבואר בגמ' ששני האדרים עיקריים, דמובא שם דדעת ר' אליעזר ברבי יוסי שנוהגים אותם באדר א', משום 'אין מעבירין על המצוות', אך דעת רשב"ג משום ר' יוסי שנוהגים אותם באדר ב'. ומבארת הגמ' שלא חשש ל'אין מעבירין על המצוות' - או משום שעדיף לסמוך את גאולת מצרים [-ניסן] לגאולת פורים [-אדר ב', 'מיסמך גאולה לגאולה עדיף'], או מלשון הפס' "לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית", ועי' בגמ' נדרים (סג), וצ"ב.
ולהלכה פסקו השו"ע (סי' נה ס"ט) והרמ"א (שם ס"י) כהמהר"י מינץ שאדר ב' הוא העיקרי אף לעניין שאר דינים, ולכן הנולד בשנה פשוטה מתחייב במצוות רק באדר ב'.
ובשו"ת בית שלמה (אבה"ע סי' נו) כתב שיתחיל להניח תפילין כבר מאדר א' לחשוש לדעת המהר"ש הלוי.
בר מצווה בשנה פשוטה, לנולד בשנה מעוברת
חידת בעל האגור: איך יתכן שראובן נולד לפני שמעון, ובכל זאת שמעון יתחייב במצוות כחודש לפני ראובן שנולד לפניו.
תשובה: הם נולדו בשנה מעוברת ושנת הבר מצווה שלהם בשנה פשוטה, באופן שראובן נולד בכט' אדר א', ולפיכך הוא יתחייב במצוות רק בכט' אדר, ואילו שמעון שנולד אחריו, בא'
אדר ב', יתחייב במצוות לפניו, בא' אדר (סי' נה סע' י) [ועי' לקמן מקרה נוסף].
בר מצווה בשנה מעוברת לנולד בשנה מעוברת
שאלה: ילד שנולד באדר בשנה מעוברת, ושנת הבר מצווה שלו חלה גם בשנה מעוברת. מתי הוא מתחייב במצוות.
תשובה: לפי האדר שבו נולד.
מקור: דעת המג"א (שם ס"ק י) שהנולד בשנה מעוברת באדר א', מתחייב במצוות רק באדר ב' [כששנת בר המצווה שלו מעוברת].
וביאר טעמו - כשם שנתבאר לעיל שהנולד באדר בשנה פשוטה נעשה בר מצווה בשנה מעוברת באדר ב', דרק אז נשלמת השנה, כך דינו של נער זה, להתחייב במצוות באדר ב', כיוון ששנת י"ג [תחילת שנת י"ד] שלו בשנה מעוברת, המסתיימת באדר ב'.
אמנם האחרונים נחלקו עליו, וסברו שאין הדבר נמדד לפי שנת הבר מצווה, אלא לפי שנת הלידה, ומאחר שנולד באדר א' יתחייב במצוות כבר באדר א', וכ"פ המשנ"ב (שם ס"ק מג), וכן מוכח מלשון השו"ע (שם סע' י, שצויין לעיל), שכתב שהמקרה שראובן שנולד בכט' אדר א' יתחייב לפני שמעון שנולד בא' אדר ב', הוא באופן ששנת הבר מצווה שלהם הייתה פשוטה, ומשמע שאם הייתה מעוברת, אז ראובן יתחייב בכט' אדר א', לפני שמעון.
ועיין בתורת חיים (סופר, סי' נה ס"ק יד), ובשו"ת זכר שמחה (סי' ו), שכתבו לחשוש לדברי המג"א במילי דאורייתא [כגון בעדות], ובפרט שסברת המג"א, דדינו הולך בתר שנת הבר מצווה, מובנת מאד.
בר מצווה בשנה פשוטה לנולד בל' אדר א'
שאלה: ילד שנולד בל' אדר א' [א' של ראש חודש אדר ב', הקיים רק בשנה מעוברת], ושנת הבר מצווה שלו חלה בשנה פשוטה. מתי הוא מתחייב במצוות.
תשובה: מתחייב במצוות בא' ניסן, אמנם במילי דאורייתא כהנחת תפילין וכד' יש להחמיר שמתחייב כבר בל' שבט [א' דר"ח אדר].
מקור: בשו"ת בנין ציון (ח"א סי' קנא) כתב שההתייחסות ליום ל' בחודש אינה כיום האחרון של החודש הקודם, אלא כיום ראשון של הר"ח הבא, מפני ששני ימי ר"ח [ל' וא'] נחשבים כיום אחד. ולפיכך הנולד בל' אדר א', חשבינן שנולד בא' דר"ח אדר ב', וכיוון שכך בשנה פשוטה יתחייב במצוות בא' דר"ח אדר, היינו בל' שבט.
ודייק כן הבנין ציון מהשו"ע (הנ"ל, סע' י) שנקט כט' אדר א' ולא ל' אדר א', מפני שהנולד בל' אדר א' יתחייב במצוות כבר בל' שבט.
אמנם הדברים מחודשים, כיון שלא יתכן לחייבו במצוות בתאריך המוקדם מיום לידתו, ולפיכך יתחייב רק לאחר סוף אדר, דהיינו בר"ח ניסן.
ולהלכה נראה שמתחייב בא' ניסן, ואז יעשה את סעודת המצווה, אמנם לעניין הנחת תפילין ושאר מילי דאורייתא, יחמיר מל' שבט.
לדעת הבנין ציון הנ"ל, יצא שתאומים שנולדו בשנה מעוברת, באופן שהבכור נולד בכט' אדר א' לפני השקיעה, והשני נולד מיד לאחר השקיעה בל' אדר א' – אם שנת הבר מצווה שלהם תחול בשנה פשוטה, הרי שהצעיר יתחייב במצוות בל' שבט, ואחיו הבכור יתחייב רק בכט' אדר.
בר מצווה בשנה מעוברת לנולד בל' שבט בשנה פשוטה
שאלה: ילד שנולד בל' שבט [א' דר"ח אדר] בשנה פשוטה, ושנת הבר מצווה שלו חלה בשנה מעוברת. מתי הוא מתחייב במצוות.
תשובה: מתחייב במצוות בל' שבט [ובמילי דאורייתא יש להחמיר שמתחייב רק בל' אדר א'].
מקור: בשו"ת בנין ציון (הנ"ל) כתב שמאחר שהגדרת ל' שבט היא א' דר"ח אדר (כדלעיל), אזי חשבינן שנולד בא' דר"ח אדר, וכיון שבשנה מעוברת האדר העיקרי הוא אדר ב', אזי יתחייב בא' דר"ח אדר ב' [-ל' אדר א'].
אמנם ההוראה הרווחת אינו כן, שכיון שתאריך לידתו הוא ל' שבט, אזי י"ל שיתחייב במצוות באותו תאריך [עי' פתח הבית למהר"א טיקטין (סוף הל' תעניות), שו"ת מהרש"ג (ח"א יו"ד סי' כז), וכן מטו משמיה דהמהרי"ל דיסקין והגר"ש מסלנט (עי' ספר 'תורת רבינו שמואל סלאנט' עמ' קי)]. ובמילי דאורייתא [כגון בעדות] יש לחשוש לדעת הבנין ציון.
יארצייט בשנה מעוברת לנפטר בחודש אדר בשנה פשוטה
שאלה: הנפטר בחודש אדר בשנה פשוטה. מתי היארצייט שלו [לענין עליה לקבר, לעלות ש"ץ, להדליק נר וכו' (יו"ד סי' שעו, או"ח סי' תקסח)] בחודש אדר בשנה מעוברת.
תשובה: לבני אשכנז – העיקר הוא באדר א', ולחומרא גם באדר ב' [ונכון שיאמר שעושה כן בלי נדר]. ולבני ספרד - רק באדר ב'.
מקור: דעת השו"ע (או"ח סי' תקסח ס"ז) שאדר העיקרי הוא אדר ב', אמנם דעת הרמ"א (שם) שאף שלעניין בר מצווה האדר העיקרי הוא אדר ב', לעניין יארצייט האדר העיקרי הוא אדר א'.
[ובטעם החילוק בין יארצייט לבר מצווה לדעת הרמ"א, נאמרו כמה דרכים, עי' מהר"י מינץ (סי' ט, הנ"ל). ובלבוש (סי' תרפה) ביאר שהטעם שנוהגים את מצוות הפורים באדר ב' הוא משום דמיסמך גאולה לגאולה עדיף מאין מעבירין על המצוות (מגילה ו:, הנ"ל), אך ביארצייט שאין שייך מיסמך גאולה לגאולה, אזי נוהגים באדר א' משום אין מעבירין על המצוות. אמנם לעניין בר מצווה לא שייך 'אין מעבירין על המצוות' מפני שבבר מצווה הוא נעשה בר עונשין בבי"ד של מטה].
אך הוסיף הרמ"א שיש מחמירים לנהוג את מנהגי היארצייט גם באדר ב', וכ"פ המשנ"ב (ס"ק מב) [אמנם בשו"ת חת"ס (או"ח סי' קסג) פסק כדעת השו"ע, מפני שאקדומי פורענותא לא מקדמינן].
יארצייט בשנה מעוברת לנפטר בחודש אדר בשנה מעוברת
שאלה: הנפטר בחודש אדר בשנה מעוברת. מתי היארצייט שלו בחודש אדר בשנה מעוברת.
תשובה: לכו"ע רק באדר בו נפטר [ואם לא יודע באיזה אדר נפטר, ינהג באדר שני].
מקור: רמ"א (שם, וביו"ד סי' תב סע' יב), וכה"ח (ס"ק עד). ואם לא יודע באיזה אדר נפטר, כתב השעה"צ (סי' תקסח ס"ק לח, בשם החיי"א) שינהג באדר ב', מפני שמעמידים אותו בחזקת חיים.
חודש העיבור במניין י"ב חודש
שאלה: האם חודש העיבור עולה למניין י"ב חודש באבילות.
תשובה: חודש העיבור עולה למניין י"ב חודש (יו"ד סי' שצא ס"ב).
הנפטר בין חודש אדר בשנה שקודם השנה מעוברת, לחודש אדר א' בשנה המעוברת
שאלה: מתי העלייה לקבר על אדם שנפטר במהלך השנה שבין חודש אדר בשנה שלפני השנה המעוברת לבין חודש אדר א' בשנה מעוברת.
תשובה: יעלו בתום י"ב חודש [כולל חודש העיבור], ובנוסף יעלו לאחר חודש בתאריך היארצייט [ובני ספרד עולים עפ"י הקבלה גם בסיום י"א חודש].
נמצא שבני אשכנז עולים פעמיים ובני ספרד עולים ג' פעמים. אם קשה להם לעלות כמה פעמים לקבר, סדר העדיפות הוא: בסיום י"ב חודש, ביארצייט, בסיום י"א חודש.
מקור: יו"ד(סי' שדמ ס"כ),קב הישר (פרק עא).
יארצייט בשנה פשוטה לנפטר באדר בשנה מעוברת
שאלה: מתי היארצייט בשנה פשוטה, של אדם שנפטר בחודש אדר בשנה מעוברת.
תשובה: בין אם נפטר באדר א' ובין אם נפטר באדר ב', היארצייט יהיה בחודש אדר.
מקור: ב"ח (יו"ד סי' תב), מפני שאדר א' אינו נחשב שבט. אמנם בספר חסידים (סי' תשיב, הובא במג"א סי' תקסח ס"ק כ) כתב להחמיר גם בחודש שבט.
יארצייט לנפטר בראש חודש אדר
שאלה: מתי היארצייט של אדם שנפטר בר"ח אדר.
תשובה: נפטר בשנה מעוברת – בין אם נפטר בל' שבט ובין אם נפטר בל' אדר א' – ינהגו בשנה פשוטה בל' שבט.
נפטר בל' שבט בשנה פשוטה - ינהגו בשנה מעוברת בל' שבט.
מקור: משנ"ב (שם ס"ק מב) לעניין הנפטר בל' אדר א'. שו"ת חסד לאברהם (מהדו"ק, או"ח סי' נה) לעניין הנפטר בל' שבט בשנה פשוטה [וראה לעיל דעת הבנין ציון לעניין בר מצווה לנולד בל' שבט].
יארצייט לנפטר בערב ר"ח אדר ב'
שאלה: מתי היארצייט בשנה פשוטה, של אדם שנפטר בכט' אדר א'.
תשובה: ינהגו בכט' אדר, ולא בכט' שבט ערב ר"ח אדר (פת"ש יו"ד סי' תב סק"ו, שע"ת סי' תקסח ס"ק טז).
בדיקת מזוזות בשנה מעוברת
שאלה: מה מקור המנהג לבדוק מזוזות בחודש אדר בשנה מעוברת.
תשובה: צריך לבדוק את המזוזות פעמיים בשבע שנים. ולפיכך יש שנתנו סימן ותזכורת לדבר, לבדוק בחודש אדר בשנה מעוברת, היוצא בערך פעמיים בשבע שנים.
מקור: שו"ע (יו"ד סי' רצא סע' א), הגהת ר' משה מיינץ על יוסף אומץ (אות תעט).