הלכות תשעת הימים

דין "שבוע שחל בו תשעה באב" בשנה זו

השנה, מאחר שתשעה באב חל ביום ראשון, לא חלים כלל דיני "שבוע שחל בו תשעה באב". ולכן כל האיסורים הנהוגים רק בשבוע שחל בו תשעה באב [כגון כיבוס ורחיצה לחלק מבני ספרד, ועוד], מותרים השנה.

כיבוס וגיהוץ (סי' תקנא סע' ב, ג, ו, ז, יד)

מדינא דגמ' אסור לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב. ומנהג בני אשכנז שאין מכבסים בגדים החל מראש חודש אב, ואין להקל בזה.

בבני ספרד יש הנוהגים שלא לכבס ולא ללבוש בגדים מכובסים - רק בשבוע שחל בו תשעה באב. והשנה, שאין דיני שבוע שחל בו – מותר לכבס כל השבוע.

אסור לכבס גם בגדים שלא ילבשו בתשעת הימים.

ניקוי בגד ע"י ניקוי יבש הרי הוא בכלל כיבוס.

מותר לנקות כתם נקודתי בבגד.

בכלל איסור כיבוס כלולים בגדים ומגבות, סדינים מצעים ומפות. אמנם כיבוס סמרטוטים מותר (כיון שמתלכלכים תדיר, וכבגדי קטנים דלהלן. ועוד יל"ד שהוא כנקיון כלים, עי' סי' תקנא סי"ד).

גיהוץ בגדים דינו ככיבוס.

לבישת בגדים מכובסים ומגוהצים, והכנת הבגדים

כשם שאסור לכבס, כך אסור ללבוש בימים אלו בגדים נקיים מכובסים או מגוהצים. וכן אסור להציע את המיטה במצעים מכובסים, או להשתמש במגבות ובמפות שכובסו.

כדי שיהיה מותר ללבוש בגדים מכובסים או מגוהצים לכתחילה, יש להכינם על ידי שילבשם מעט לפני זמן האיסור. ודי שילבשם כמה דקות, ובכך אין הבגד נחשב מכובס או מגוהץ.

מי שלא הכין בגדים לפני זמן האיסור, יכול להכין בשבת על ידי שילבש בגד ויחליף כל כמה שעות לבגד אחר מכובס [מפני שרק באופן שלובשו כמה שעות אין בזה חשש הכנה משבת לחול, שנחשב שלובשו בשביל שבת עצמה. אבל אם לובש ופושט מיד, ניכר שעושה זאת כהכנה לימי החול ואסור].

אם לא הכין את הבגדים על ידי לבישה, ייתן לקטן [עד גיל 8-9] שילבשם כמה דקות, ובשעת הדחק יש להקל להניחם על הרצפה [כשאינה נקיה לגמרי] שיתאבקו ויתלכלכו מעט [ואין צריך לדרוך על הבגד], ואז מותר ללבשם (לחם הפנים יו"ד סי' שעו בשם ספר מענה לשון ובשם מהר"ש מלובלין, ועי' יו"ד סי' שפט וצ"ע שם, ובספר כרם שלמה שם).

בגדי זיעה - דהיינו בגדים הסמוכים לגוף, יש מקלים שמותר ללבשם מכובסים, אך לכתחילה גם אותם יש ללכלך בהנחה על הרצפה (כנ"ל בסע' הקודם).

בגדי ילדים קטנים

כיבוס בגדי ילדים קטנים: לפני שבוע שחל בו ת"ב – מותר לכבס עד גיל 3-4, ויש מקלים עד גיל מצוות.

בשבוע שחל בו ת"ב – מותר לכבס עד גיל 3-4 (לבוש סי' תקנא סי"ד, חיי"א כלל קלג סי"ח), ובשעת הדחק שאין לקטנים מה ללבוש, אפשר לכבס עד גיל מצוות (כדעת הפמ"ג שם א"א ס"ק לט).

ייבוש בחוץ: כשמכבס בגדי קטנים, מותר לתלותם לייבוש בחוץ, משום שניכר שהם בגדי קטנים.

הוספת בגדים לכביסה: מותר לכבס יחד הרבה בגדי קטנים (בזמננו שמכבסים במכונת כביסה, ועי' משנ"ב שם ס"ק פג), כאשר ייתכן שיצטרך להם בתשעת הימים [אך אם ברור שלא יצטרך להם, אסור]. אולם אסור להוסיף לכביסה גם בגדי גדולים האסורים בכיבוס.

לכבוד שבת

לכבוד שבת מותר ללבוש את כל בגדי השבת מכובסים ומגוהצים כרגיל [וילבשם לאחר הרחיצה]. אמנם אין לכבסם או לגהצם לכבוד שבת (משנ"ב סי' תקנא ס"ק לב, שאף שמן הדין מותר לכבס לכבוד שבת, נהגו בזה איסור).

אם אין לו בגדים מתאימים לשבת - יש להקל שיכול לכבסם (שיש לסמוך על עיקר הדין שמותר לכבס לכבוד שבת), ולתת לספרדי שיכבס עבורו מותר אף לכתחילה (כשהוא לכבוד שבת, ראה בשו"ת שאלה לד). ולעניין גיהוץ – יש להתיר גיהוץ קל בלבד, שלא יהיה מאד מקומט (לא נתבאר להדיא דין גיהוץ לכבוד שבת, ושמא דינו חמור מכיבוס. ולמעשה יש להתיר, ובפרט במקום כבוד הבריות, שאז מותר אפי' לא לכבוד שבת).

אין להחליף לכבוד שבת לסדינים ומצעים מכובסים [אא"כ ייתן לקטן עד גיל 8-9 לשכב עליהם כמה דקות, ובשעת הדחק, ראה לעיל סע' יב], אך אם מחליף כל שבת יש מקלים. מותר להשתמש במפות ומגבות מכובסות לכבוד שבת.

נגמרו הבגדים

מי שלא נותרו לו בגדים נקיים, והבגדים המשומשים מלוכלכים עד שמדיפים ריח רע - מותר לכבסם אם אין לו מה ללבוש, והכל לפי העניין [ואחר הכביסה, ייתן לקטן שילבשם כמה דקות, וכדלעיל סע' יב]. וייבשם בצנעא בתוך הבית.

מי שאין לו בגדים נקיים ללבוש, ויש לפניו שתי אפשרויות - לכבס או לקנות בגדים חדשים - עד שבוע שחל בו עדיף לכבס, ובשבוע שחל בו - עדיף לקנות [וייתן לקטן שילבשם כמה שעות].

בגדים חדשים (סי' תקנא סע' ו,ז)

בגדים חדשים, אף בגדים שאינם חשובים - אסור לחדשם בתשעת הימים, ואף בשבת אסור.

ולבני ספרד האיסור לחדש בגדים [שלא מברכים עליהם שהחיינו] הוא רק בשבוע שחל בו ת"ב, וכאמור לעיל, השנה אין דיני שבוע שחל בו [עד שבוע שחל בו, מותר לאשכנזי למסור בגד חדש (וכ"ש בגד מכובס) לספרדי, שיחדש אותו עבורו].

בגדי זיעה חדשים מותר לחדש בשבת בתשעת הימים [ושאר בגדים חדשים אסור אף בשבת, כנ"ל].

משא ומתן (סי' תקנא סע' ב, ז)

הקדמה

מבואר בגמ' יבמות (מג:) "מראש חודש ועד התענית העם ממעטין בעסקיהן מלישא ומליתן, מלבנות ולנטוע' וכו'. ויש לעיין מה הפירוש 'ממעטין' במשא ומתן, האם הכוונה שממעטים לגמרי, או שעושים רק את הנצרך ולא כשאר הימים. ומבואר בתוס' (יבמות שם ע"א ד"ה מלישא, ומגילה ה: ד"ה ממעטין), דאם 'ממעטין מלישא וליתן' היינו במשא ומתן של שמחה כגון צרכי חופה, בזה 'ממעטין' היינו דיש למעט לגמרי, אך אם הפירוש 'ממעטין מלישא וליתן' הוא לאו דוקא במשא ומתן של שמחה, אז 'ממעטין' היינו שעושים את הנצרך ולא כשאר הימים. וכן הוא במשנ"ב (סי' תקנא סקי"א) שיש חילוק בין משא ומתן של שמחה לשאר משא ומתן. ולקמן נפרש הדינים העולים מזה.

הלכה נוספת מבואר בטור (סי' תקנא ס"ז) דבגדים חדשים אסור לתקן בשבוע שחל בו ת"ב. ומקור הדין בירושלמי (פרק מקום שנהגו) 'נשי דנהיגי דלא למשתי עמרא מגו דעייל אב מנהגא' בגלל שבטלה אבן השתיה, וכיון שהשתי אסור כ"ש תיקון בגדים חדשים, וראוי להחמיר בזה מר"ח דהיינו נמי בכלל מיעוט שמחה, עכ"ד הטור. והרמ"א הוסיף שה"ה שלא לקנות בגדים, והיינו דקניית בגדים גם היא כתיקון בגדים. מבואר מזה שבבגדים יש דין נוסף שלא לקנותם מלבד הדין שממעטים במשא ומתן, וכדלקמן.

אין לקנות תכשיטים, או כלי כסף וזהב כל תשעת הימים, מפני שזהו משא ומתן של שמחה.

יש מקפידים שלא לקנות דברים יקרי ערך, כגון רהיטים וכד', דשמא גם הם בכלל משא ומתן של שמחה.

יש למעט בקניית צלחות, סירים, סכו"ם וכן שאר דברים שלא נצרכים לתשעת הימים, אך אם הם נצרכים לימים אלו - מותר לקנותם.

אין לקנות בגדים בתשעת הימים, ואף בגדים שאינם חשובים, אף שאין מברכים עליהם 'שהחיינו'.

במכירה שיש בה מבצעי הנחה מיוחדים שלא יהיו לאחר תשעת הימים, מותר לקנות גם בתשעת הימים.

קניית מתנה לאשה למטרת שלום בית, מותרת בתשעת הימים (שנחשב צורך מצוה), והכל לפי העניין.

תפירה ותיקון בגדים (סי' תקנא סע' ז, ח)

אסור לתפור בגדים חדשים מר"ח אב, אך מותר לתקן בגדים משומשים שנקרעו, וכן מותר לתפור כפתור בבגד משומש.

חייט שקיבל לפני ר"ח בגדים חדשים לתפירה, מותר להמשיך לתפור עד שבוע שחל בו ת"ב.

רחיצה בחמין ובצונן (סי' תקנא סע' טז)

[לבני אשכנז האיסור הוא מר"ח אב, בין בחמין ובין בצונן כמבואר לקמן. לבני ספרד יש בזה מנהגים שונים - יש שנהגו כבני אשכנז, והמנהג הנפוץ הוא שהאיסור הוא רק בשבוע שחל בו ת"ב, וכן האיסור הוא רק במים חמים ולא בצונן. השנה, שאין דיני שבוע שחל בו ת"ב, אין איסור רחיצה לספרדים הנוהגים כהמנהג הנפוץ הנ"ל]

אסור לרחוץ את הגוף, ואפילו בצונן, חוץ מפניו ידיו ורגליו שמותר לרחצם בצונן [היינו במים שלא נהנה מחמימותם] (ראה בשו"ת שאלה לב מה מוגדר פניו, ידיו ורגליו).

רחיצה שלא לשם תענוג מותרת. ולכן אדם הסובל מזיעה ומלוכלך ממנה מאד, מותר לרחוץ איבר איבר במים קרים [שלא נהנים מחמימותם, ואין צריך לנגב בין איבר לאיבר, והעיקר שלא תהא רחיצה לתענוג].

במקומות שיש בהם ריבוי זיעה וא"א לנקותם על ידי מים קרים, מותר לנקות ע"י מים חמים עם סבון - לפי הצורך בלבד, וכדאי הוא בית אלוקינו לצער עצמנו על חורבנו, ו"כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה".

רחיצה לרפואה מותרת. ולכן מי שיש לו פצעים וצריך לרחצם - הדבר מותר. וכן מי שיודע בבירור שאם יימנע מלרחוץ יהיו לו פצעים, מותר לשטוף לפי הצורך בלבד, ואם די לו במים קרים אסור בחמים.

רחיצה על ידי העברת מגבת רטובה או ניגוב במגבונים לחים - מותרת.

ילדים עד סמוך לגיל בר מצוה יש להקל שיתרחצו.

טבילת עזרא מותרת [אף מי שאינו רגיל בה]. ויש מקילין שמי שרגיל לטבול במקווה מידי יום, מותר לטבול גם בתשעת הימים. כשיש אפשרות, יטבול במים קרים.

רחיצה וטבילה בערב שבת

רחיצה בערב שבת חזון - מי שרגיל להתרחץ במים חמים כל ערב שבת, מותר לרחוץ ראשו פניו ידיו ורגליו במים חמים ובסבון, ושאר הגוף אסור אף במים קרים [דין הסובל מזיעה נתבאר בסע' ל].

אף שיש הסוברים שלכתחילה יש לרחוץ קודם חצות (ב"ח, מובא בט"ז שם ס"ק טז), למעשה מותר לרחוץ כל היום (עי' בה"ל שם ד"ה בחפיפת).

טבילה במקווה בערב שבת – אם רגיל לטבול בכל ערב שבת, ואינו מבטל זאת אלא מחמת אונס [ולא מפני טרדה וכד'], מותר לטבול בערב שבת בתשעת הימים [וכשיש אפשרות – יטבול במים קרים] (עי' סי תקנא שעה"צ ס"ק צח, כה"ח ס"ק רב). בעניין זמן הטבילה, ראה בסע' הקודם.

תספורת וגילוח (סי' תקנא סע' יב-יד)

בני אשכנז נוהגים שלא להסתפר ולהתגלח [בין שיער הראש ובין שיער כל הגוף] בכל שלושת השבועות [מליל י"ז בתמוז].

ולבני ספרד יש בזה מנהגים שונים: יש הנוהגים שלא להסתפר מי"ז בתמוז, יש הנוהגים איסור מראש חודש אב, ויש הנוהגים איסור רק משבוע שחל בו ת"ב [ומי שאין מנהג בידו, יכול לנהוג כדעה זו].

השנה, שאין דיני שבוע שחל בו, הנוהגים כדעה אחרונה הנ"ל, מותרים בתספורת וגילוח כל השבוע, אך אעפ"כ בערב שבת הסמוכה לת"ב, אין להסתפר ואין להתגלח (מועד לכל חי, סי' י סכ"ה).

נחלקו הפוסקים האם קטנים אסורים בתספורת מי"ז בתמוז ואילך או שאסורים רק בשבוע שחל בו ת"ב, ולמעשה המיקל יש לו על מה לסמוך.

יש המקלים לנשים להסתפר עד תשעה באב, וכך נוהגים בני ספרד, אך דעת המשנ"ב להחמיר שדינם כגברים [שעווה ולייזר, וכן סידור גבות – נראה שדינם כתספורת].

חתן מותר להסתפר ולהתגלח בימי השבע ברכות. דין בעלי ברית התבאר בשו"ת (שאלה לז).

נטילת ציפורניים (סי' תקנא ס"ק כ)

קודם שבוע שחל בו ת"ב – מותר. ונחלקו האחרונים בדין נטילת ציפורניים בשבוע שחל בו, והמיקל יש לו על מי לסמוך [ולכבוד שבת מותר לכו"ע]. השנה, אין דיני שבוע שחל בו, ולכן מותר ליטול ציפורניים כל השבוע.

בשר ויין (סי' תקנא סע' ט-יא)

מנהג בני אשכנז שאין אוכלים בשר ואין שותים יין מר"ח אב (וראה בשו"ת שאלה נא דין טעימת התבשילים). ולבני ספרד יש בזה מנהגים שונים, והרבה מבני ספרד נוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין ממוצאי ר"ח אב.

נוהגים שלא לאכול גם תבשיל שהתבשל עם בשר [ורבים מבני ספרד מקילים בזה], ולכן תפוחי אדמה שהתבשלו עם בשר אין לאוכלם אף בפני עצמם, כיון שאין בו שישים נגד הבשר. אמנם יש להקל ליתנם לקטנים. ואפשר שמותר לכתחילה לטעום ואף לבלוע את התבשיל, ואם אין בו טעם בשר מותר.

מותר לשתות משקאות חריפים שאין בהם תערובת של יין כגון בירה, ליקר, וויסקי, וכדו'.

ילדים עד גיל שלוש אפשר להאכילם בשר. ומגיל שלוש עד גיל שיודעים להתאבל על ירושלים - נחלקו הפוסקים האם מותר ליתן להם בשר, ודעת המשנה ברורה להחמיר בזה. ותבשיל שהתבשל עם בשר יש להקל לתת לקטנים.

יולדת תוך ל' יום ללידה - מותרת באכילת בשר עד ז' אב, ומז' אב ואילך נוהגות להימנע. וכן הדין במינקת [שכשאינה אוכלת בשר, חלב התינוק אינו טוב], שמותרת לאכול בשר, וה"ה במעוברת שזקוקה לאכול בשר, וה"ה בחולה קצת [אף שאינו חולה שאין בו סכנה שנפל למשכב, אלא רק מיחושים].

אף מיץ ענבים אין לשתות בימים אלו (וראה בשו"ת שאלה לו דין משקה קל בטעם ענבים).

בהבדלה במוצאי שבת בתשעת הימים, יש שנותנים את הכוס לקטן שהגיע לגיל חינוך אבל אינו יודע להתאבל על ירושלים, אך מכיוון שיש להקפיד לתת לקטן שהגיע לגיל חינוך וכן יש להקפיד שהקטן ישתה מלוא לוגמיו, ואין הדבר ברור מהו הגיל של קטן שאינו יודע להתאבל על ירושלים - לכן רבים נוהגים שהמבדיל שותה את כוס היין או את המיץ ענבים [ויכול לשתות את כל הכוס].

עוגות שיש בהם יין וטעמו ניכר - יש מחמירים שלא לאכלם בימים אלו.

בשבת מותר לאכול בשר ולשתות יין, אך בשאר סעודות מצוה יש בכך אופנים שונים המבוארים בסי' תקנא סע' י.

שו"ת לתשעת הימים

שאלה: מהי ההפטרה השנה, שראש חודש אב חל בשבת.

תשובה: מנהג ארץ ישראל להפטיר "שמעו דבר" (ירמיה ב, ד), אולם רוב החסידים נוהגים להפטיר "השמים כסאי" (ישעיה סו, א).

כיבוס, גיהוץ והכנת הבגדים

שאלה: האם אפשר להכין כמה חולצות יחד זו על זו לתשעת הימים.

תשובה: אפשר לעשות זאת, אך באופן זה ילבש את החולצות יותר זמן ממה שלובש חולצה אחת. ובשבת אסור דהוי הכנה משבת לחול (סי' תקנא, יו"ד סי' שפט).

שאלה: כיצד יש להכין לבנים ושאר בגדים הסמוכים לגוף.

תשובה: ילכלך אותם על רצפה שאינה נקיה לגמרי [בשונה מבגדים עליונים, שלכתחילה יש ללבשם לפני תשעת הימים] (סי' תקנא, יו"ד סי' שפט).

שאלה: הכין את הבגד לפני תשעת הימים ע"י שלבשו והפכו ל"אינו מכובס", האם יכול לאחר מכן לגהץ את הבגד או שהגיהוץ מבטל את הכנת הבגד.

תשובה: נראה שהגיהוץ מבטל את הכנת הבגד, כיון שכשם שאסור ללבוש בגד מכובס כך אסור ללבוש בגד מגוהץ [דגיהוץ דינו ככיבוס], ואם גיהצם צריך לקמטם לפני הלבישה (משנ"ב ס"ק מד).

שאלה: האם בן ספרד יכול לכבס בגדים עבור בן אשכנז בתשעת הימים [קודם שבוע שחל בו ת"ב].

תשובה: אסור לבן אשכנז לבקש מבן ספרד לכבס עבורו בגדים בתשעת הימים. אמנם אם מסר לו את הבגדים לפני ראש חודש, מותר לבן ספרד לכבס עבורו אף לאחר ר"ח, עד שבוע שחל בו ת"ב (עי' סי' תקנא ס"ג).

כמו כן, מזמן שאסור לכבס, אסור גם למסור לגוי שיכבס עבורו (שם).

שאלה: האם בישיבה אפשר לכבס ולהחליף מגבות בתשעת הימים.

תשובה: מה שמלוכלך מותר (בסי' תקנא ס"ג שמותר לכבס לצורך מצוה אפי' בשבוע שחל בו ת"ב, ומבואר שאף דברים האסורים מדינא דגמ' הותרו לצורך מצוה).

ונראה שאדם שצריך להחזיר לגמ"ח מפות את המפות כשהן מכובסות, וכן קייטרינג שיש להם סעודות מצוה בכל יום, יש לדון להקל שאם המפות מלוכלכות יכול לכבסן, דאי"ז כיבוס של תענוג, וגם דינו כמי שאין לו בגד ללבוש שנראה שמותר לו לכבס, וכן לצורך מצוה שרי, ויל"ע בזה.

שאלה: כיצד יש לתלות בגדים שכובסו בתשעת הימים.

תשובה: בגדי קטנים - מותר לתלותם בפרהסיא. בגדי גדולים [שכובסו בהיתר, כגון מי שאין לו מה ללבוש כלל] - יש לתלות בצנעא בתוך הבית (עי' סי' תקנא ס"ק פג).

שאלה: האם אורח יכול לשכב על המצעים המכובסים שהביאו לו.

תשובה: ייתן לקטן עד גיל 8-9 לשכב עליהם כמה דקות, ואם אין קטן ילכלכם ברצפה (ראה לעיל סע' יב). ובמקרה שאין אפשרות – יש לדון להתיר לאנשים שקשה להם לשכב על מצעים משומשים של אחרים, כיון שאין זה לתענוג.

משא ומתן - קניית מוצרים

שאלה: האם אפשר לקנות רכב בתשעת הימים.

תשובה: אם אינו דבר האבד שעלול להפסיד את הקניה – אין לקנות (כדלעיל סע' כב), אלא א"כ נצרך הרכב לצורך פרנסתו (סי' תקנא, סי תקנד סע' כב).

שאלה: האם מותר לקנות נעליים בתשעת הימים.

תשובה: אם נעליו קרועות ואין לו נעליים אחרות – מותר (סי' תקנא).

שאלה: אדם שאין לו נעליים לתשעה באב, האם יכול לקנות בתשעת הימים, או שכיון שקניית בגדים ונעליים אסורה, לא יקנה וילך עם גרביים.

תשובה: לכתחילה יקנה ויחדש לפני ר"ח, אך אם לא קנה, מותר לקנות ולחדש גם בתשעת הימים (עי' כה"ח סי' תקנא ס"ק צז).

שאלה: האם מותר לקנות ולחדש ציצית בתשעת הימים, והאם מותר לקשור ציציות.

תשובה: מותר לקשור ציציות ואין זה כעשיית בגד חדש האסורה, אך לקנות ולחדש אסור אא"כ אין לו ציצית אחרת הראויה ללבישה (דלצורך מצוה שרי).

שאלה: בחור/ה שיוצאים לפגישות בתשעת הימים, האם מותרים ללבוש בגדי שבת, והאם יכולים לקנות בגדים חדשים לצורך הפגישות.

תשובה: מותר ללבוש בגדי שבת. ואם אין בגדים מתאימים, צריך שיקנו את הבגדים ויחדשום לפני תשעת הימים, ואם לא הספיקו - יכולים לקנות (כי הוא צורך מצווה, עיין סי' תקנא סעיפים ב, ג, ט, טז).

שאלה: האם אפשר להזמין רהיטים, תכשיטים או בגדים בתשעת הימים ע"מ שיגיעו לאחר תשעת הימים.

תשובה: אפשר להזמין, כיון שעיקר הקניין חל בשעת קבלת החפץ ולא בשעת הקניה, ואף אם שילם כבר, כיון שהמנהג הוא שהמכירה חלה בשעת קבלת החפץ, ועד אז החפץ של המוכר והאחריות עליו (ובפרט ברהיטים שאין בהם איסור מדינא, עי' לעיל סע' כב, סי' תקנא סע' ב, משנ"ב ס"ק יא). ואף בהזמנת בגדים מחו"ל שיגיעו לאחר תשעת הימים יש לדון להתיר, מפני שאין הקניין חל בשעת הקניה.

שאלה: האם מותר לקבל בתשעת הימים רהיטים יקרים שהוזמנו לפני תשעת הימים.

תשובה: אם המוכר רוצה להביאם בתשעת הימים, אין איסור לקבלם, כיון שאין שום חיוב לסרב לקבל את המוצר [וכן עיקר האיסור הוא כאשר גם קנית הרהיט וגם קבלתו נעשים בתשעת הימים, ובפרט ברהיטים שאין בהן איסור משא ומתן מדינא (כדלעיל סע' כב)]. אך לכתחילה אין נכון להזמין לפני תשעת הימים במטרה שיגיע בתשעת הימים.

שאלה: האם אפשר לערוך קניות לחתן וכלה בתשעת הימים.

תשובה: מותר לקנות בגדים חדשים לצורך החתונה, אם אין זמן אחר כך (סי' תקנא סקי"ד).

שאלה: האם אפשר לקנות מוצרי בית ספר [ילקוטים, קלמרים, מוצרי כתיבה וכד'] בתשעת הימים.

תשובה: מותר לרוכשם, בפרט אם לאחר מכן לא יהיה זמן או אם יש מבצעים מיוחדים (סי' תקנא ס"ב, משנ"ב ס"ק יא).

שאלה: האם אפשר לתת מתנות בתשעת הימים.

תשובה: אפשר לתת עד תשעה באב, ועדיף לקנותם קודם ראש חודש אב (סי' תקנא ס"ב, סי' תקנד ס"ק מא).

שאלה: האם מותר להחזיר בגד לחנות ולקבל תמורתו בגד חדש אחר בתשעת הימים.

תשובה: מותר, ויחדשנו לאחר תשעת הימים (כך נראה, כיון שבהחלפה אין כ"כ שמחה כמו בקניית בגד חדש. ואף שלעניין ברכת שהחיינו נראה שמברך על הבגד החדש, מ"מ לעניין תשעת הימים נראה שאין זו קניה ושמחה האסורה).

שאלה: האם אפשר לפתוח חנות בגדים עם מבצעים מיוחדים בתשעת הימים, כדי להתיר את הקניה לאנשים [כי אז הוי דבר האבד לגביהם].

תשובה: אפשר להקל [לשואל אחר ששאל האם אפשר לכתחילה לעשות כן, אמר הרב שזה לא רצון השם] (סי' תקנא סע' ב, סי' תקנד סע' כב).

שאלה: האם אפשר לקנות או לשכור אופניים חשמליים בתשעת הימים.

תשובה: אם לא נחוץ עכשיו - לא יקנה (כנ"ל סע' כב), אך לשכור אפשר (סי' תקנא ס"ב, משנ"ב ס"ק יא).

שאלה: האם מותר לנטוע אילנות, לשתול פרחים או דשא בתשעת הימים.

תשובה: בתשעת הימים אסור לנטוע אילנות, וכן אסור לשתול פרחים או דשא, אא"כ עושה זאת לצורך פרנסה. אמנם מותר להניח דשא סינטטי (כיון שאינה נטיעה). כמו כן מותר לטפל בגינה כרגיל (סי' תקנא ס"ב).

דירה – קנייתה, שכירותה, שיפוצה ומעבר אליה

שאלה: האם מותר לקנות דירה או לחתום חוזה לקניית דירה.

תשובה: מן הדין מותר לקנות דירה לצורך מגורים, ואפי' אם כבר יש לו דירה - אם אין בה מספיק מקום לבני הבית, יכול לקנות דירה גדולה יותר [כיון שמברך הטוב והמטיב אם הוא נשוי, ובפרט שנוהגים לברך רק בשעה שנכנסים לדירה], אמנם יש נוהגים להימנע מכך, משום דלא מסמנא מילתא.

אם יש חשש שאחר יקדימנו, או שיהיה הפסד כספי – אין להימנע.

שאלה: האם אפשר לשכור דירה או לחתום חוזה שכירות בתשעת הימים.

תשובה: מן הדין מותר לשכור דירה ולחתום חוזה שכירות, אך יש נוהגים להימנע מכך משום דלא מסמנא מילתא, אך אם יש חשש שאחר יקדימנו או שיש הפסד כספי – אין להימנע.

שאלה: האם מותר לעבור דירה בתשעת הימים.

תשובה: אם מעבר הדירה הוא רק לצורך "הרווחה", יש לדחותו לאחר תשעת הימים. אך מן הדין מותר לעבור דירה בימים אלו, ובפרט לצורך מגורים, שהרי לא מצינו איסור בכך (עי' שו"ת לבושי מרדכי או"ח סי' קא).

אמנם יש הנמנעים מכך משום דלא מסמנא מילתא (ועי' שו"ת אבני צדק יו"ד סי' מד לעניין ספירת העומר), אך אם יעביר חלק מהריהוט לפני ר"ח אב, אין שום חשש.

ואם נגמר זמן השכירות של הדירה בה הוא גר וכיו"ב, או שיש לו הפסד כספי, וכן חתן שמתחתן לאחר ת"ב וצריך להכניס את הדברים לדירה - אין להימנע.

שאלה: האם מותר לעשות חנוכת הבית בתשעת הימים.

תשובה: מן הדין מותר לעשות חנוכת הבית בתשעת הימים בארץ ישראל [עכ"פ בלא אכילת פת ובשר], אך נהגו שלא לעשותה בימים אלו [ואף שבא"י זו סעודת מצוה, ובחו"ל זו סעודת מצוה אם אומרים דברי תורה בסעודה (עי' יש"ש ב"ק פ"ז סי' לז, מג"א סי' תקסח ס"ק ה, שו"ת דברי מלכיאל ח"ד סי' ח), ולפי"ז צריך להיות מותר לעשות סעודה זו אף בפת ובשר, יש לבאר בטעם המנהג שלא לעשותה כלל בימים אלו, משום שיש בה שמחה יתירה, ועוד משום שאבלים על חורבן בית אלוקינו, ואין זה ראוי שאדם ישמח בחנוכת ביתו].

ויש לדון אם חנוכת הבית שלא נעשית ביום הכניסה לדירה אלא ביום אחר נחשבת סעודת מצוה, ועוד יש לדון אם באופן זה מותר לעשותה עם בשר [שהרי זו סעודה שאין זמנה עתה]. ובשו"ת מהר"ם בריסק (ח"ב סי' סח) כתב שכיוון שאין זמנו דווקא עתה, אין להתיר. אמנם להלכה מבואר שזה נחשב סעודת מצווה (ראה מש"כ (שאלה לט) לעניין בר מצוה שלא בזמנה. ואין להביא ראיה ממילה שלא בזמנה שנתבאר (שאלה לז) שמותר לאכול בשר, משום ששם חייב לעשות את המילה באותו זמן אף שאינה בזמנה. וכן אין להביא ראיה מסיום שנתבאר (שאלה מא) שיש מקלים לדחות את הסיום לתשעת הימים, מפני ששם כשמסיים בפועל יש דין לעשות את סעודת המצווה, משא"כ בסעודת חנוכת הבית הנעשית לאחר הכניסה לדירה).

(ועי' שו"ת לבושי מרדכי מהדו"ק או"ח סי' קא, ומש"כ שם שאין זה סעודת מצוה, כוונתו רק לחו"ל, וגם בחו"ל נתבאר לעיל שאם אומרים שם דברי תורה, הרי זו סעודת מצוה, אך אין זמנה דוקא עתה, וע"ע שו"ת מהר"ם בריסק הנ"ל).

שאלה: האם מותר לשפץ דירה בתשעת הימים.

תשובה: לצורך נוי והרווחה - אין לשפץ, אך אם יש הפסד ממון לו או לקבלן - מותר. ואם השיפוץ הוא לצורך מגורים, וכן אם צריך להיכנס מיד לאחר ת"ב - מותר בכל אופן.

שאלה: האם מותר לסייד את הבית בתשעת הימים.

תשובה: אין לסייד, אמנם אם נצרך לסייד מפני שעוזב את הדירה [בין אם נכנס שוכר חדש ובין אם נכנס קונה], מותר. וכן מותר לבעל הבית לסייד את הדירה לצורך הקונה או השוכר שנכנסים. וכן מותר לסייד ולצבוע מחמת רטיבות בקירות, וכן מותר לצבוע כדי שלא ייגרם הפסד (סי' תקנא ס"ב לגבי ציור וכיור, ולכן אסור לצבוע את הקירות בצבעים ובצורות מיוחדים, ויש לדון אם סיוד רגיל דינו כציור).

שירים ומנגינות

שאלה: האם מותר ללמוד נגינה בתשעת הימים.

תשובה: לימוד נגינה מותר רק עד ר"ח אב, אך בתשעת הימים אסור.

שאלה: האם מותר לשמוע בתשעת הימים מנגינת רקע של סיפור מוקלט.

תשובה: מותר, כיון שהעיקר הוא הסיפור ולא המנגינה (עי' בה"ל סי' תקנא ד"ה 'ממעטים').

שאלה: האם מותר לילדים לשמוע שירים בתשעת הימים.

תשובה: עד גיל חינוך [גיל 6], מותר [ואף אם הגדולים שומעים ברקע את המנגינה אין בזה איסור, מכיוון שלא מתכוונים לשמוע ולהנות ממנה].

רחיצה

שאלה: מה מוגדר פניו ידיו ורגליו, שמותר לרחצם בצונן.

תשובה: יש להסתפק האם ידיו היינו עד המרפק או עד החיבור לגוף, וכן האם רגליו היינו עד הברך או עד החיבור לגוף. ונראה שיש להקל בזה ובפרט במקומות חמים כארץ ישראל וכד' (עי' א"א לגאון מבוטשאטש סי' תקנא סט"ז). ולעניין פניו נראה שהיינו רק הפנים ללא שיער הראש (כ"מ במשנ"ב ס"ק צד, ועי' דרך החיים סי' קל אות ז שמתיר שיער הראש וצ"ע).

שאלה: האם אפשר לעשות התעמלות מים בתשעת הימים.

תשובה: מי שזקוק לזה לצורך בריאות ואין לו אפשרות אחרת, מותר (משום שרפואה היא כצורך מצווה (או"ח סי' שו, סי' רמח, סי' פט), ומבואר ברמ"א (סי' תקנא סע' טז) שרחיצה לצורך מצווה מותרת, וגם בת"ב עצמו נאסרה רק רחיצה של תענוג (כמבואר בסי' תקנד ובסי' תריג, עיי"ש כל הפרטים). וכן אדם הנזקק לעשות כושר לצורך בריאותו, מותר לעשות כן אף שע"י כך יזיע ויצטרך להתקלח באופן המותר, וכדלעיל סע' ל.

תספורת

שאלה: האם לְסַפָּר מבני אשכנז מותר לְסַפֵּר בן ספרד בתשעת הימים.

תשובה: מותר לספר עד שבוע שחל בו (ע"פ סי' תקנא ס"ה, מג"א ס"ק יט, משנ"ב ס"ק מב).

בשר ויין

שאלה: האם מותר לאכול בתשעת הימים בצל שטיגנוהו בסיר בשרי, וכן אורז שנאפה בתנור ובתבנית בשרית. ומה דין צ'יפס שטוגן בשמן בשרי [כגון שטיגנו בו שניצלים].

תשובה: הבצל והאורז מותר, שאינם נחשבים תבשיל של בשר. אך הצ'יפס [כשיש בו טעם בשר] דינו כתבשיל של בשר, שכשאין שישים נגד הבשר אסור, אך רבים מבני ספרד אין נוהגים איסור בתבשיל של בשר (סי' תקנא ס"ק סג, וכנ"ל סע' מד).

שאלה: האם מותר לשתות משקה קל בטעם ענבים בתשעת הימים, או שדינו כמיץ ענבים האסור.

תשובה: אם אינו מכיל פרי, מותר. אך אם כתוב על הבקבוק "מכיל פרי", ומופיע ברכיבים שהוא מכיל ענבים, אין לשתותו בתשעת הימים, משום שבדר"כ אין שישים כנגד רכז הענבים, וגם יש לדון דעביד לטעמא ולא בטל, וכן יש לדון מצד דברי המג"א (סי' תמב ס"ק א, ועי' שע"ת על סע' ט).

שמחות ואירועים

שאלה: מה מותר בברית מילה [בין בזמנה בין שלא בזמנה] בתשעת הימים.

תשובה: מוזיקה - שירה בפה, שירים מוקלטים [אם רגילים להשמיעם בבריתות בשאר ימות השנה], ורבים מבני ספרד מקילים גם בתזמורת [אם רגילים בכך, כנ"ל]. וריקודים מותר מבלי לקפוץ (עי' כנה"ג סי' תקנא הגב"י ס"ק לג, א"ר שם ס"ק כו, כה"ח שם ס"ק מ).

בשר ויין – כל מי שהיה מגיע בלאו הכי מותר באכילת בשר ושתיית יין. ובשבוע שחל בו ת"ב - מותר רק לבעלי הברית [הורי התינוק], לקרוביהם הפסולים לעדות [גברים ונשים] (עי' חו"מ סי' לג), ולעוד מניין אנשים (שו"ע שם ס"י). כמו כן מותר למברך בברית לשתות את כוס היין.

בגדי שבת – מותר לבעלי ברית [אבי הבן, אמו, המוהל והסנדק, ולא לקוואטר, אך לאשה שמביאה לקוואטר מותר]. ובשע"ת (ריש סי' תקנא) התיר לכל הקרובים שהיו באים עם בגדי שבת, אך במשנ"ב לא העתיק דבריו, והמיקל כהשע"ת יש לו ע"מ לסמוך, ובפרט בילדים מתחת גיל מצוות. וילדים בגיל שאינם יודעים להתאבל על ירושלים [גיל 8-9] מותר לכו"ע.

בגדים חדשים – אסור, אלא יחדש לפני ר"ח, או שילד קטן שלא יודע להתאבל על ירושלים [גיל 8-9] ילבש במשך כמה שעות.

תספורת וגילוח - בעלי הברית [אבי הבן, מוהל וסנדק] מותרים להסתפר ולהתגלח לכבוד הברית [עד שבוע שחל בו ת"ב (סי' תקנא ס"ק ה, ובחת"ס שהובא בשעה"צ שם ס"ק ד מתיר אף בשבוע שחל בו. ולעניין זמן תחילת ההיתר - מצינו בספירת העומר שמותר להסתפר כבר מזמן מנחה קטנה ביום שלפני הברית, אך לא נתבאר להדיא אם הוא הדין בבין המצרים. ומבוקר הברית ודאי מותר, ויש לצדד שמותר אף מהלילה הקודם - עי' נוב"ק או"ח סי' כח, שד"ח מערכת בין המצרים סי' א אות ז)], ורבים נוהגים שלא להסתפר ולהתגלח כלל.

רחיצה – מותר לבעלי הברית [אבי הבן, אמו, המוהל והסנדק] לרחוץ לכבוד הברית, אף במים חמים וסבון (וכפי שהתירו תספורת, ואף שהיה מקום לחלק שרחיצה חמורה יותר אף שהיא מנהג ותספורת אסורה מדינא , וכן מצינו לחלק שכיבוס האסור מדינא הותר לכבוד שבת מעיקר הדין (משנ"ב ס"ק לג) אך רחיצה האסורה ממנהג לא הותרה (שו"ע סט"ז), אך אעפ"כ נראה להתיר מהמבואר בסי' תקנט ס"ט שמותר רחיצה בת"ב נדחה לכבוד ברית).

מתנות לברית - מותר לתת (סי' תקנד ס"ק מא).

שאלה: מה מותר בבר מצוה בזמנה בתשעת הימים.

תשובה: מוזיקה - כנ"ל בברית (בשאלה הקודמת).

בשר ויין – כנ"ל בברית (עי' סי' תקנא ס"י, ולהדיא בהגהות יד אפרים על המג"א ס"ק לג, ובחי"א כלל קלג סט"ז, עיי"ש היטב בדבריו).

בגדי שבת - מותרים לחתן הבר מצוה, לאביו ולאמו (ע"פ מג"א סי' רכה ס"ק ד, שהוא כיום שנכנס בו לחופה), ויש מקילים אף לסביו וסבתו (שבני בנים הרי הם כבנים), אבל שאר הקרובים אסורים ללבוש בגדי שבת, ואף לא אחיו ואחיותיו. יש מתירים גם לחברי החתן עד גיל מצוות לבוא עם בגדי שבת.

בגדים חדשים - אסור, ואף חתן הבר מצוה צריך לחדש את בגדיו לפני ר"ח (עי' סי' תקנא ס"ק ט), ואם אלו בגדים שמברכים עליהם שהחיינו, דינו ככל קניית בגדים בשלושת השבועות (התבאר בגיליון ג' השבועות). ואם לא חידש, ייתן לקטן שלא יודע להתאבל על ירושלים [גיל 8-9] שילבש כמה שעות, ואם אין לו קטן – יכול לחדש כובע וחליפה (כיוון שהם צורך מצווה, שלבשם בשעת התפילה וברכת המזון).

תספורת וגילוח - יש להסתפר בזמן המותר בתספורת. אם לא הסתפר, יש להקל לחתן הבר מצוה להסתפר בעודו ילד, עד שבוע שחל בו (כנ"ל סע' לט), אך אין היתר להסתפר לאחר השקיעה של גיל י"ג (ואף שמותר ללבוש בגדי שבת כי הוא כיום כניסתו לחופה, עדיין אין זה נחשב כיו"ט ממש, כפי שברית היא יו"ט לבעלי הברית ולכן הותר להם תספורת (עי' תענית יב, עירובין מא), אך בר מצוה אינה יו"ט, וכמו שבר מצוה לא פוטר אף את עצמו מתחנון כבעל ברית (ועי' בספר נהר מצרים).

רחיצה – אסור להתרחץ (כיון שבר מצוה אינה יו"ט ממש, כדלעיל), אך החתן בעצמו יכול להתרחץ לפני השקיעה (וכדלעיל סע' לג, דין רחיצת קטנים).

מתנות לבר מצוה - מותר לתת (סי' תקנד ס"ק מא).

שאלה: האם מותר לאכול בשר ולשתות יין בבר מצוה שלא בזמנה בתשעת הימים.

תשובה: באופנים שמותר לאכול בשר ולשתות יין בבר מצוה בזמנה, מותר גם בבר מצוה שלא בזמנה אם הנער דורש, שאז זה נחשב סעודת מצווה (מג"א סי' רכה ס"ק ד. עי' יד אפרים על המג"א סי' תקנא ס"ק לג שכתב שאם אין זמנה היום, אין לעשות את הסעודה בימים אלו בכוונה בשביל לאכול בשר. ומשמע שאם לא עושה בכוונה בשביל לאכול בשר, מותר באכילת בשר אף שהוא לא בזמנה, שכיון שהחתן דורש נחשב סעודת מצוה. אמנם בשו"ת מהר"ם בריסק (ח"ב סי' סח) כתב שלא נחשב סעודת מצוה, והוכיח מדברי המג"א (סי' תקסח ס"ק י) שאסור בשר ויין בפדיון הבן שלא בזמנו, אמנם נראה שלהלכה נחשב סעודת מצוה אף בפדיון הבן שלא בזמנו, כמבואר במשנ"ב (שם ס"ק כ ובשעה"צ ס"ק כג)).

שאלה: מה מותר בפדיון הבן בתשעת הימים.

תשובה: מוזיקה - כנ"ל בברית (שאלה לז. במלבושי יו"ט (סי' תקנט סק"ג) ובא"ר (שם ס"ק כה) ובשע"ת (שם) ובמשנ"ב (שם ס"ק לח) כתבו לעניין פדיון הבן בתענית נדחה, שהאב והכהן לא משלימים את התענית כיוון שהוא סעודת מצוה (כמבואר ביש"ש ב"ק פ"ז סי' לז). ונראה מדבריהם שפדיון הבן נחשב יו"ט (וכמבואר בשע"ת ובחיי"א כלל קלו ס"ז), וראה להלן לעניין תספורת וגילוח).

בשר ויין - כנ"ל בבר מצווה בזמנה (שאלה לח, סי' תקנא סע' ט-י).

בגדי שבת – מותר לאב, לאם ולכהן, ודין שאר קרובים כנ"ל בברית (כה"ח סי' תקנא ס"ק ז).

תספורת וגילוח – נראה שאין להתיר (לפי המבואר לעיל שפדיון הבן נחשב יו"ט היה מקום לומר שכשם שמצינו שהותר תספורת לכבוד ברית מילה עד שבוע שחל בו, הוא הדין להתיר תספורת לכבוד פדיון הבן. אולם לא מצינו שפדיון הבן יפטור אף את עצמו מתחנון כברית, ולכן נראה שפדיון הבן לא מתיר תספורת, כיון שאינו יום טוב ממש, וכן משמע בשו"ת חת"ס (או"ח סי' קנח) שרק ברית נחשב יו"ט ממש לעניין היתר תספורת).

רחיצה – מותר לאב, לאם ולכהן, ומותר אף בחמים וסבון (כנ"ל בברית מילה, וכדמשמע בשו"ע סי' תקנט ס"ט ובמשנ"ב ס"ק לח).

מתנות לפדיון - מותר לתת (סי' תקנד ס"ק מא).

שאלה: מה מותר בסיום מסכת בתשעת הימים.

תשובה: הדברים דלקמן מותרים מתחילת הסעודה, אף לפני אמירת הסיום. וכן מותר אף לאדם שהגיע לסעודה לאחר אמירת הסיום.

מוזיקה – כנ"ל בברית (שאלה לז).

בשר ויין – אם רגילים בבשר ויין בסיומים, דינו כנ"ל בברית.

בגדי שבת ובגדים מכובסים – אסור, ולילדים עד גיל מצוות מותר.

רחיצה ותספורת – אסורים.

שאלה: האם מותר לאחר או למהר את סיום המסכת לימי תשעת הימים.

תשובה: אין לעשות כן (משנ"ב (סי' תקנא ס"ק עג), ועי' שו"ת ר' ידידיה טיאה וויל (או"ח סי' לח) וסידור היעב"ץ שהקילו בזה).

שאלה: מה מועיל להיחשב 'סיום מסכת' בתשעת הימים.

תשובה: סיום מסכת גמרא ואף מסכת כמסכת תמיד, או סדר משניות שלם. אך מסכת משניות אינה מספיקה.

שאלה: האם מותר לעשות סעודת אירוסין [תנאים] בתשעת הימים.

תשובה: מותר ללא אכילת פת, וכדין כל סעודת מרעים בתשעת הימים המותרת ללא פת (סי' תקנא ס"ק טז, ועי' ערוך השולחן סי' תקנא ס"ח). לחתן ולכלה מותר ללבוש בגדי שבת, ויש מקלים גם להורים, אך לשאר המשפחה והקרובים אסור (כמבואר שם בסע' א שלצורך מצווה מותר).

שאלה: האם אפשר לערוך אירוע וורט בתשעת הימים.

תשובה: אם אין שם אכילת פת - מותר [ולחתן ולכלה מותר ללבוש בגדי שבת, ויש מקלים גם להורים, אך לשאר המשפחה והקרובים אסור] (כנ"ל).

שאלה: האם מותר לעשות סעודת פרידה [לאדם שעוזב] בתשעת הימים.

תשובה: מותר ללא אכילת פת (כנ"ל).

שאלה: האם מותר לעשות מסיבת יום הולדת בתשעת הימים.

תשובה: לילדים מותר ללא אכילת פת (כנ"ל), אך לגדולים נכון יותר שלא לעשות בימים אלו.

שאלה: האם מותר לעשות קידוש להולדת הבת [ולשאר שמחות] בשבת בתשעת הימים.

תשובה: מותר כדין כל סעודת מצוה (עי' אזמרה לשמך גיליון 23 שקידוש להולדת הבת כהודאה להשם נחשב סעודת מצוה) המותרת בתשעת הימים [ואף אם נולדה לפני זמן רב (וכפי שנתבאר בשו"ת (שאלה כו, ושאלה לט) לעניין חנוכת הבית ובר מצוה שלא זמנה)].

כמו כן מותר לעשות קידוש לחתן כרגיל (מהרי"ל הל' ת"ב אות ט), וכן מותר לעשות קידוש בר מצוה לנוהגים לעשות כך (משום אבילות בפרהסיא), אך סעודות מרעים אסור עם פת (עי' משנ"ב סי' תקנא ס"ק טז), ולכן אין לעשות שבת חברים [גיבוש], כיון שהיא סעודת מרעים, אבל התארחות אצל ההורים או אצל אחרים מותרת, שאינה מוגדרת סעודת מרעים, כיון שזו לא קבוצה יחד.

שבת חזון

שאלה: האם מותר לשטוף את הבית בתשעת הימים.

תשובה: לכבוד שבת - מותר, ואם הרצפה אינה נקיה - מותר לשטפה אף בשאר ימות השבוע (יו"ד סי' שעח).

שאלה: האם מותר לצחצח או להבריק נעליים, וכן להבריש כובע בתשעת הימים.

תשובה: לכבוד שבת מותר.

שאלה: האם מותר לטעום בשר או תבשיל בשר בערב שבת לצורך בדיקת התבשיל.

תשובה: מותר לטעום ולפלוט, ויש המתירים אף לבלוע את הנצרך לטעימת התבשיל (סי' תקנא, מקור חיים לבעל החוו"י שם ס"ט, סי' תקסז), ולא יברך (עי' סי' רי ס"ק יט). אך אכילה ממש של בשר ותבשילי הבשר שהוכנו לשבת אסורה, ולילדים יש להקל במקום הצורך (עי' לקט יושר עמ' קי, א"ר סי' תקנא ס"ק כד).

שאלה: האם מותר לאכול את הבשר [ואת תבשילי הבשר - לבני אשכנז, הנוהגים בזה איסור] שנשאר משבת.

תשובה: לבני אשכנז אסור [אפי' בסעודת מלווה מלכה], ובני ספרד המקלים בזה יש להם ע"מ לסמוך [ובפרט בסעודת מלווה מלכה]. ולקטנים עד גיל מצוות יש להקל אף לבני אשכנז (עי' ברכי יוסף סי' תקנא ס"ק ו, ושע"ת על סע' ט).

שאלה: האם יש חובה לפשוט את בגדי השבת מיד לאחר ההבדלה.

תשובה: רבים מקלים בכך שהאיסור הוא רק בלבישת הבגדים,   ולכן   כיון   שלבש   בהיתר   אין   חובה   לפשטם, והחזו"א היה פושטם מיד לאחר הבדלה (עי' א"א לגאון מבוטשאטש תנינא ס"א).

שאלה: האם אומרים קידוש לבנה בתשעת הימים או רק לאחר תשעה באב. והאם מותר לרקוד לאחר שמקדש.

תשובה: יש נוהגים כדעת הגר"א (מע"ר אות קנט) לקדש הלבנה במוצ"ש בתשעת הימים, אך המנהג הנפוץ ברוב תפוצות ישראל הוא כדעת הרמ"א (סי' תכו ס"ב, סי' תקנא ס"ח) והאריז"ל (עי' שע"ת סי' תקמט ס"ק ב) לקדש במוצאי תשעה באב. המקדשים בתשעת הימים מותרים לרקוד לאחמ"כ כרגיל (מפני שהוא ריקוד של מצוה).

שונות

שאלה: האם מותר לנקות רכב בתשעת הימים.

תשובה: במקום צורך – אפשר (סי' תקנא).

שאלה: האם מותר לצאת לנופש בתשעת הימים.

תשובה: עד ערב ת"ב, אין בכך איסור מן הדין [כשאין שם סעודת מרעים] (מבואר ברמ"א סי' תקנג ס"ב שאין לטייל בערב ת"ב, ומשמע שעד אז אין בכך איסור), אך כמובן שאין זה מתאים בזמן אבלות על החורבן (עי' בספר משא חיים להגר"ח פלאג'י ד"ב). ואם יש צורך בריאותי, או אנשים שיכולים לצאת רק בזמן זה – מותר לנפוש עד ערב ת"ב.

שאלה: האם בתשעת הימים מותר לסגור נופש שיהיה לאחר תשעת הימים.

תשובה: מותר, כדין משא ומתן שהותר לצורך.

שאלה: האם יש מצוה להרבות בסעודת ר"ח אב.

תשובה: אף שיש מצוה להרבות בסעודת שאר ראשי חודשים (סי' תיט), בר"ח אב אין מצוה (עי' סדר היום, ענייני ימי המצרים, הובא בכה"ח סי' תקנא ס"ק קכה).

שאלה: האם מותר לעשות חוג תפירה בתשעת הימים.

תשובה: אם התחילו לתפור את הבגד לפני ר"ח, מותר להמשיך עד שבוע שחל בו ת"ב (סי' תקנא ס"ז כדין תפירה לצורך מסחר, כמבואר לעיל סע' כח, כיון שאין התפירה לצורך לבישת הבגד אלא לצורך לימוד).

שאלה: האם מותר לרקום ולסרוג בקייטנות בתשעת הימים.

תשובה: ריקמה וסריגה דינן כתפירה, אמנם אם אין המטרה לעשיית בגד ללבישה, וכגון שסורגים תמונות, תיקים וכד' - אין איסור (עי' משנ"ב ס"ק נד). ופעמים שיש לדון להקל אף בתפירת בגדים משום צורך מצוה (עי' שו"ע סע' ב, ג, ט, י, טז – דלצורך מצוה שרי, ויל"ד שה"ה בתפירה), ע"מ שלא להגיע לידי בטלה ושעמום.