ברירת חלק מהפסולת
שאלה: סלט ירקות עם הרבה בצל, ורוצה להוציא חלק מהבצל. האם מותר לעשות כן או שזה נחשב בורר פסולת מתוך אוכל.
תשובה: כיון שאינו מוציא את כל הבצל, מותר לעשות כן.
מקור: דין בורר חלק מפסולת ממש - לדעת הירושלמי (פ״ז דשבת, מובא בבאה״ל סי' שמ) אין בדבר חיוב, אולם כתב האגלי טל (מלאכת זורה) שהבבלי חולק על הירושלמי, וסובר שיש חיוב אף אם מוציא רק חלק מהפסולת. ואף לדעת הירושלמי שאין בדבר חיוב, כתב הפמ״ג (סי' שמ א״א ס״ק יח) שיש בדבר איסור דרבנן.
אמנם בתערובת של שני מיני אוכלין ומעוניין להוציא חלק מהאוכל - אין בדבר איסור כלל, כיוון שאין הדבר חשיב כפסולת, שהרי רוצה באכילת מין זה אלא שרוצה למעטו.
וכן מבואר לענין מרור שיש לטבלו בחרוסת ואח״כ לנער את החרוסת, ודין זה הוא אף בליל הסדר שחל בשבת (עי' סי' תעה). ומבואר שכיוון שמוציא רק חלק מהחרוסת, מותר לנער את החרוסת ואין בזה בורר.
שאלה: טבל חלה בהרבה מלח. האם מותר לנער חלק מהמלח.
תשובה: מותר, וכדלעיל.
שאלה: האם מותר להוציא רק חלק מעצמות הדג/בשר, וכן להוציא רק חלק מהגרעינים שבאבטיח.
תשובה: יש איסור להוציא אף חלק מהפסולת בלבד.
מקור: כמבואר לעיל, כאשר מדובר בפסולת ממש [ולא רק באוכל שאינו מעוניין בו, כבצל ומלח וכד'], לדעת הבבלי חייב, ואף לדעת הירושלמי אסור וכנ״ל.
ברירת פסולת מפסולת
שאלה: האם יש איסור להניח מסננת על פתח הניקוז שבכיור, כיוון שתפקידה להפריד את הפסולת הגדולה ולהשאירה בכיור.
תשובה: כיוון שלמעשה הכל נזרק, אין איסור בהפרדת פסולת מפסולת.
מקור: מבואר בשו"ע (סי' שיט סט״ו) שמותר להפריד חלמון מחלבון ע״י מסננת [אף אם חלמון וחלבון הוי ב' מינים] כאשר מטרתו להשתמש בחלמון כדי ליפות את מראה החרדל, והחלבון מתערב בפסולת החרדל ואינו אוכלה. טעם הדבר הוא משום שמאחר ואינו משתמש בשניהם לאכילה, אין בזה איסור, כי כל האיסור הוא רק כשחלק אוכל וחלק פסולת, אבל אם שניהם נזרקים, אין בזה איסור (עיין בה״ל ס״ג ד״ה היו לפניו).
הפרדת קליפות שמיטה מקליפות אחרות
שאלה: האם מותר להפריד את קליפות הפירות שיש בהם קדושת שביעית מתוך קליפות הפירות שאין בהם קדושת שביעית, כדי להשליכם לפח שמיטה.
תשובה: מותר.
מקור: כיוון שלמעשה הכל עומד לזריקה [אף שבחלק יש קדושת שביעית ומעוניין להפרידם לפח שמיטה וחלק לא], הכל חשיב פסולת, וכדלעיל לענין חלמון וחלבון.
דוגמאות לאיסור ברירה מדרבנן כקנון ותמחוי
הצמדת מכסה לסיר
שאלה: האם מותר להוציא מסיר מים ע"י הצמדת חלק מהמכסה לסיר.
תשובה: אסור.
מקור: בגמ' (שבת עד.) מבואר דברירה בכלים המיועדים לברירה כברירה בנפה וברה אסורה מדאורייתא, אך ברירה בכלים שאין מיועדים לברירה [אך מסייעים לברירה] כברירה בקנון ותמחוי אסורה מדרבנן. והוצאת מים ע"י הצמדת הסיר הוי כברירה בקנון ובתמחוי.
ברירה בכף
שאלה: אדם שיש לפניו כמה צלחות סלטים צמודות אחת לשניה, וכן אדם שלפניו צלחת צ'ולנט ובה יש דברים שאינו רוצה לאוכלם. כיצד מותר לאכול בכפית מהצלחת, הרי כשאוכל את הסלט שבו מעוניין, וכן כשאוכל את התבשיל המסויים בצ'ולנט, לכאורה הוי ברירה בכלי, האסורה אף לאלתר.
תשובה: כף ומזלג אינם מסייעים לעצם הברירה, אלא מטרתם היא כדי שהידים לא יתלכלכו, והרי הם כידא אריכתא, ואין בזה איסור ברירה.
מקור: כתב המשנ"ב (סי' שי"ט ס"ק סב) שאסור להוציא שומן שצף ע"ג החלב ע"מ לאכול את השומן, ואם מוציאו ע"י כף בצמצום הוי ברירה בכלי האסורה אף לאלתר. וכן כתב (שם בסקנ"ה) שאם מוציא שומן מהמרק בכף נחשב כברירה בכלי [ויש לדון האם איסורו מדרבנן כקנון ותמחוי, עי' חיי אדם (כלל פב) ובנשמת אדם (שם) ושער הציון (שם ס"ק נח)].
ונמצא לפי"ז לכאורה שאם בצלחת שלפניו ישנם דברים שלא מעוניין בהם, ומבחינתו הם פסולת - אסור לאכול מצלחת זו בכפית, דהוי ברירה בכלי, ויהא מותר לו לאכול רק עם הידיים [עי' נדרים מט:].
אולם במשנ"ב (שם ס"ק סו) נראה שמותר להוציא מאכל עבה מרוטב ע"י כף משום שהוא דרך אכילה בכך, וצריך עיון סתירת המשנ"ב.
ותירצו בזה שהמשנ"ב שאסר להוציא בכף איירי לענין הוצאת שומן מחלב ומרק, שבהם הכף מסייעת לברירה כיון שקשה להפריד את השומן בידיים, משא"כ בס"ק סו התיר להוציא מאכל עבה מרוטב ע"י כף, כיוון ששם אפשר להוציא את המאכל בקלות, ואין הכף מסייעת לברירה.
ולכן כף ומזלג אינם מסייעים לעצם הברירה, ומשתמשים בהם רק בשביל שהידים לא יתלכלכו, דינם כידא אריכתא, ואין בזה איסור ברירה.
פיזור תערובת
שאלה: האם מותר לפזר תערובת, ואז כשהדברים מרוחקים אחד מהשני למיין ולסדר כל דבר במקומו.
תשובה: אסור.
מקור: נאמר בגמ' (שבת עד.) "כי אתא רב דימי אמר שבתא דרב ביבי הואי, ואיקלעו רבי אמי ורבי אסי. שדא קמייהו כלכלה דפירי, ולא ידענא אי משום דסבר אוכל מתוך פסולת אסור אי משום עין יפה הוא דמכוין".
ומבואר בגמ' שבאופנים שאסור לברור, מותר לפזר את התערובת ואז אינו חשיב בורר, שהרי רב ביבי הסובר שאסור לברור אף לאלתר [לצד א' בגמ'] שפך את כל תכולת קערת הפירות עם פסולת העלים לפניהם, ועי"כ פיזר את התערובת ואז היה מותר ליטול את הפירות.
אך יש לדחות את הראיה, דכל מה שהותר לפזר את התערובת היינו דווקא היכא שהפיזור נעשה יחד עם ההגשה לאורחים, אך אם ממיין כל דבר במקומו, אסור.
לקיחה מתערובת באופן אקראי
שאלה: האם מותר למיין תערובת סכו"ם באופן שלוקח כל חפץ מהסכו"ם ומניחו במקומו.
תשובה: אסור, אא"כ לוקח כל חפץ ע"מ להדיחו/לנגבו וכד', דאחר שהוא כבר בידו מחמת ההדחה/הניגוב, מותר להניחו במקומו.
מקור: כי לא מצאנו היתר כזה בכל איסור ברירה.
היתר פסיק רישא בבורר
שאלה: האם מותר להשתמש במצקת מחוררת בשבת.
תשבה: אסור להשתמש, אבל אם אין לו עניין בהפרדת הנוזלים, ואין לו מצקת שאינה מחוררת - מותר להשתמש בה.
מקור: מבואר בגמ' (שבת קמ) שמותר לתת כרשינים [-תבואה מלוכלכת] בכברה, ואף שהפסולת נופלת מנקבי הכברה אין בדבר איסור, שכיוון שאינו מתכוון לברירה הוי רק פסיק רישא, ומבואר שאין איסור בפסיק רישא בבורר.
וכל זה הוי לשיטת הר״ן, אך שיטת רש״י שרק לפעמים נופל הפסולת דרך נקבי הכברה, ולשיטתו אין ראיה שפסיק רישא בבורר מותר.
ובדעת השו״ע (סי' שיט ס"ח, סי' שכד ס"א) נראה שסתם כהר״ן שאף שוודאי שהפסולת תיפול מנקבי הכברה מותר, ומבואר שפסק שפסיק רישא בבורר מותר [אמנם הבה״ל (סי' שיט שם) הביא גם את שיטת רש״י].
שאלה: האם מותר להשתמש בברי מים וכד' שיש בהם סננים [האסורים לשימוש בשבת משום איסור בורר], לצורך נטילת ידים ולא לשתיה.
תשובה: מותר.
מקור: מכיוון שאין לו שום ענין בסינון המים, הוי רק פסיק רישא, ומותר.
תערובת מוצק ונוזל
שאלה: קופסת שימורים של מלפפונים בחומץ או במלח. האם מותר לשפוך את ה'מים'.
תשובה: מותר.
מקור: בספר שביתת שבת (מלאכת בורר בא"ר ס"ק כה) כתב שתערובת של מוצק גדול עם נוזל אינו נחשב תערובת.
שאלה: ביצים שמבשלים בסיר בתוך מים. האם מותר לשפוך את המים?
תשובה: מותר, כנ"ל במלפפונים.
שאלה: זיתים/תירס/אפונה/טונה בקופסאות שימורים. האם מותר לשפוך את הנוזל?
תשובה: כיון שזה מאכל קטן נחשב תערובת, ומותר רק להוציא את האוכל ביד ולאוכלו לאלתר.
תערובת שכבות
הוצאת החליפה התחתונה מתוך ערימת חליפות (ראה פרטים נוספים ב'אזמרה לשמך' 210)
שאלה: האם מותר להוציא את החליפה התחתונה מתוך כמה חליפות התלויות אחת על השניה, ע"י שמסלק משם את החליפות העליונות, או דהוי בורר פסולת ואסור.
תשובה: מותר.
מקור: אף שלכאורה היה נראה לאסור כדין בורר פסולת [שהרי אינו צריך כלל את החליפות העליונות, ואף באופן שאינו יכול להגיע לחליפה התחתונה, הדבר יהא אסור], וההיתר היחיד הוא רק להוציא ישירות את החליפה התחתונה ע"מ להשתמש בה לאלתר.
אך במשנ"ב (סי' שיט סקט"ו) מבואר שהדבר מותר, והביא הבה"ל (שם ס"ד ד"ה לאכול מיד) ג' טעמים להיתר: א - אי"ז תערובת, כיון שהם מונחים בצורה מסודרת. ב - עפ"י דברי תרוה"ד (סי' נז) שרצה להקל בתחילה בתערובת של חתיכות גדולות, כגון חליפות, כיון שזה ניכר [ואף שמסקנתו שאין להקל בזה, דבריו הם רק באיסור דאורייתא, אבל כאן שאי"ז איסור דאורייתא, דהרי כשמוריד את החליפות העליונות הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה האסורה רק מדרבנן, ובדרבנן יש לסמוך ע"ז להקל] ג – הוי כצידת נחש המותרת כדי שלא ישכנו, כי אין זה מלאכה כלל [אף למ"ד דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב, כאן הוי רק סילוק].
יש שכתבו שההיתר בתערובת שכבות הוא רק כשיודע היכן מונח הבגד התחתון, אבל אם אינו יודע היכן הוא מונח, אסור לסלק את הבגדים העליונים כדי למצוא את הבגד התחתון (שביתת השבת בורר ס״ק כז), אולם במשנ״ב (ס״ק טו) נראה שמותר אף באופן זה.
ההיתר בתערובת שכבות הוא כשמסלק את הבגדים העליונים, ואף אם ישתמש בבגדים התחתונים רק לאחר זמן (כיון שיש כאן את ג' טעמי ההיתר של הבה״ל).
יש לדון האם ההיתר בתערובת שכבות הוא רק בשני מינים או גם באוכל ופסולת (עיין בה״ל שם).
אין היתר להוציא את השכבה העליונה ע״מ להשתמש בה לאחר זמן, כי גם היא נחשבת מעורבת עם השכבה התחתונה (בה״ל שם שאף אם וכו' עיין שם).
ההיתר בתערובת שכבות הוא רק כשהשכבות עומדים בצורה מסודרת, אבל אם הם עומדים בצורה מבולגנת, אין היתר זה.שומן שע״ג החלב וע״ג המרק, וכן הפרדת העוגייה מהקרמבו – אסורים, שכיוון שמחוברים היטב, יש בהם את כל דיני בורר, ואין זה כתערובת שכבות, כיון ש'שכבות' נאמר רק בדברים שלא מחוברים ומודבקים היטב (שביתת השבת שם).
שאלה: האם מותר להוציא בליל שבת את החולצה התחתונה מתוך ערימת בגדים כדי שתהא מוכנה ללבישה בבוקר.
תשובה: יש להבחין באיזה ערימה מדובר - אם כל החולצות באותה מידה וכולן חולצות המתאימות לשבת, הרי הן נחשבות כמין אחד, ואין בזה איסור בורר, ומותר להוציא את החולצה התחתונה.
אך אם יש בערימה זו חולצות שאינן מתאימות לשבת, או שיש בה גם בגדים אחרים כגון מכנסיים ומגבות וכדו', אסור להוציא את החולצה התחתונה אא"כ מוציאה לשימוש מיידי.
מקור: כאן אין זה שייך לנושא של 'תערובת שכבות' כי שם הנושא הוא בהורדת הבגדים העליונים כדי להגיע לבגד התחתון, שמותר ואין בזה איסור הוצאת פסולת מאוכל.
אך בנידון דידן שרוצה להוציא את הבגד התחתון, הדבר שונה, כיוון שכאן הנידון הוא האם החולצה נמצאת בתוך תערובת [ומותר להוציאה רק לצורך שימוש מיידי] או שמא אינה בתוך תערובת [ומותר להוציאה אף לשימוש מאוחר יותר].
שאלה: מגירה במקרר שמונחים בה תפוחים ומתחתיהם מונחים אגסים, האם מותר להוציא את התפוחים כדי לקחת אגסים.
תשובה: מותר, וכנ"ל לענין תערובת שכבות.