בס"ד אייר תשפ"ד
הנני בזה בשבח החיבור "צביון המועד" שנתחבר ע"י הרה"ג צבי נחמני שליט"א בן הרה"ג יוסף נחמני שליט"א והוא חיבור נפלא ביותר בו נתבאר ונתברר הלכות חול המועד החמורות.
ובענין הנידון בחיבורו האם צריך לחתוך נייר קודם חול המועד ולא להשתמש בנייר טואלט, בפשוטו נראה שחיתוך נייר המיועד לנקות את הגוף נידון כצורך הגוף שדינו כאוכל נפש (ריטב"א מו"ק יד' ובה"ל סי' תקמו' ד"ה 'כל תכשיטיה'), וכמו כן מצינו שכיבוס ותספורת נחשב כצורך הגוף שדינו כאוכל נפש והותר אף במעשה אומן במועד, ומה שנאסר למעשה הוא רק משום גזרה שלא יכנס למועד בניוול (ועי' בה"ל סי' תקלא' ד"ה 'ואלו מגלחין במועד' ושעה"צ סי' תקמ' ס"ק טז'). ויש לעיין בזה.
ולגבי אוכל נפש מצינו שמותר לכוון מלאכתו למועד (עי' בסי' תקלג' סע' א' שאם כוון מלאכתו למועד מותר לעשותה, ובחיי אדם כלל קו' סע' ב' מבואר שמותר לכתחילה לכוון המלאכה למועד), אם כן כל שכן כאן שאינו מכוון מלאכתו אלא משתמש לפי דרכו שאין צריך להכין נייר לפני המועד.
ולפי"ז אין זה שייך למה שכתב המ"ב סי' תקמא' ס"ק ג' ותקא' ס"ק ח' ויש לעיין בכל זה.
ושוב אחזור בשבח החיבור העוסק בענייני המועד שהן הלכות קשות וכדאיתא במו"ק יב' ע"א "אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכות מועד… שהן הלכות עקורות ואין למידות זו מזו", ובירושלמי מו"ק פ"ב ה"ה "כהנא אמר אית מלין במועד דקשיין מן אהילות ומן נגעים".
ויש סתירות רבות בדינים אלו וקשה מאוד להוציא את ההלכה למעשה והמחבר ביאר ובירר היטב עד ההלכה למעשה ממש.