בס"ד סיון תשפ"ד
ראיתי את הספר "בר מצוה" שחיברו הרה"ג שלום דנציגר שליט"א והוא חיבור נפלא ומיוחד, אשר יש בו הלכות מעשיות המוטלות על כל אדם לדעת, ונכתב בשפה ברורה ונעימה המושכת עיני הלומדים.
ומעלת לימוד ההלכה גדולה מאוד וכמו שאמרו חז"ל (בברכות ח) אין לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד, עוד אמרו חז"ל (מגילה כח' נדה עג') כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא ועוד אמרו (מדרש תהלים מזמור א) מאן דמוסיף תרתין הלכות בצפרא, ותרתין ברמשא כאילו יגע בתורה יומם ולילה.
והטעם שלימוד ההלכה חשוב מאוד כי עיקר הלימוד הוא המביא לידי מעשה (עי' ב"ק יז' וקידושין מ') כי אם האדם לא יודע את ההלכה יכול להכשל ח"ו ולהתיר את האסור ולאסור המותר (עי' יו"ד רמ"ב) ושגגת תלמוד עולה זדון ( עי' אבות פ"ד וב"מ לג' וב"ק צב' ומכות ט'), ואמרו חז"ל (ירושלמי ברכות פ"א ה"ב) הלומד ואינו מקיים נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו.
וכתב הש"ך (יו"ד רמו' סק"ה ) שלימוד ספרי הפוסקים הוא שורש ועיקר לתורתינו (ועי' חוות יאיר ס' קכד' ושו"ע הרב הל' ת"ת פ"ב ס"ט) והאריך בכל זה המשנ"ב בהקדמתו ולכן כמה נחוץ וחשוב חיבור זה אשר שונה את ההלכות באופן שכל אחד יכול להבין היטב ולזכור.
ואכתוב קצת הערות על מה שכתב בחיבורו הבהיר
בעניין מש"כ שהיוצא מבית הכסא, שראוי להחמיר ליטול מכלי – מעיקר הדין אין צריך ליטול מכלי, כמבואר באליה רבה סימן ד' סקי"ב ובמקור חיים שם. ונתבאר בגליון אזמרה לשמך בין הזמנים תשפ"ג.
ומש"כ לגבי ברכת מרק ירקות שאם יש בו אבקת מרק, ברכתו האדמה, נתבאר באזמרה לשמך דיני ברכת מרק, שאם שם את אבקת המרק יחד עם הירק או לאחר נתינת הירק, ברכת מי המרק אדמה. אך אם נתן תחילה את אבקת המרק, ורק לאחר שהיה למים טעם של אבקת מרק הכניס את הירקות, ברכת מי המרק שהכל.
בעניין מש"כ לגבי צלחת שיש בה בשר ותפו"א, נראה שלהלכה אם התחממו ביחד במיקרוגל, אף שלא נוגעים ולא נשפך רוטב מתחתיהם צריך להמתין שש שעות.
ובעניין מש"כ לגבי האם קודם הקניה יכול לברר בכמה חניות מה מחירו של מוצר מסויים, יש לדון שאם המוכר פועל אצל הבעל הבית ולא בעה"ב בעצמו, אין איסור זה, ונתבאר באזמרה לשמך דיני הונאה ומקח וממכר.
ושוב אחזור בשבח החיבור שהוא נצרך מאוד לכל אחד לדעת את פרטי ההלכות בדברים המעשיים שלא להכשל.