אייר תשפ"ב
ראיתי את הספר "תנו תודה" שחיברו הרב בנימין מרדכי הכהן הרצליך הי"ו בו מאמרים ושיחות מוסר על חומש בראשית אשר מעוררים את האדם לחיזוק בתורה ויראת שמים שנכתבו בצורה יפה ובהירה וניכרת ההשקעה הרבה שהשקיע בלימוד התורה ועל ידי זה זכה לכתיבת ספר זה.
ואכתוב הערה אחת בענין הנידון בספרו בפרשת לך לך לגבי מילה ופריעה אשר ביאר היטב את הענין בצורה נפלאה
והמחבר הביא את דברי בית הלוי בפרשת לך לך ונעתיק את תוכן דבריו שהחיתוך הוא הסרת הערלה ובזה מוציא עצמו מכלל הכותים שנקראו ערלים כי כל הגוים ערלים ובחיתוך הוא מבדיל עצמו מהם. ואחר כך באה הפריעה והוא לאות ברית קודש להתקשר ולהתקדש בקדושת ישראל להיות עם אחד, ועל זה אנחנו מברכים בברכת המילה "וצאצאיו חתם באות ברית קודש" דהחותם של ברית באה ע"י הפריעה. ובזה יש לפרש הפסוק (בראשית יז א-ב) "התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני וביניכם". התחיל הכתוב בלשון ציווי "והיה תמים" וסיים הפסוק בלשון להבא "ואתנה בריתי ביני וכו'" דביבמות ( ע"א )מבואר דאברהם אבינו לא נתחייב בפריעה עד משה רבינו, וזהו שאמר בלשון ציווי "והיה תמים" דהיינו בלא מום והוא החיתוך דהתחיל החיוב מעכשיו, ואמר לו עוד "ואתנה בריתי ביני וביניכם" הבטיחו דאחר זמן שיגאלו ממצרים עוד יוסיף לו בה מעלה ויצטוו על הפריעה ויתן להם גם הברית
לפי דברי בית הלוי הנ"ל יש ליישב קושיית המנחת חינוך (מצווה ב') על הנוסח שמברכים לפני הפריעה להכניסו בבריתו של אברהם אבינו וכתב הראש (שבת קלז) שהטעם שמברכים לפני הפריעה הוא כיון שמל ולא פרע כאילו לא מל לכן נחשב עובר לעשייתן והקשה המנחת חינוך שהרי אברהם לא נצטווה על הפריעה (יבמות עא:) ואם כן איך שייך לומר שהברכה של להכניסו בבריתו של אברהם אבינו שעושים לפני הפריעה נחשב עובר לעשייתן , לפי דברי הבית הלוי הנ"ל יש ליישב שלאברהם אבינו גם נאמרה לו פריעה אך נאמר לו שהציווי יהיה לאחר שיצאו ממצרים ויקבלו את התורה.
ושוב אחזור בשבח החיבור שנכתב מתוך עמל רב ועושה תורתו קבע ומלאכתו עראי יה"ר שיזכה המחבר להוציא עוד חיבורים נפלאים כאלו ויזכה להמשיך לשקוד על התורה מתוך נחת ושלווה