האם האישה צריכה להגביה כדי לזכות במשלוח מנות ומתנות לאביונים , דין עבד כנעני במצוות

שם הספר: שם המחבר: נושא ההסכמה: האם האישה צריכה להגביה כדי לזכות במשלוח מנות ומתנות לאביונים , דין עבד כנעני במצוות

בס"ד                                                                                                                                                                        שבט תשפ"ג

ראיתי את החיבור על מסכת קידושין שחיברו הבחור החשוב יונתן ויסמן הי"ו והוא חיבור מלא וגדוש בבקיאות נפלאה בכל חדרי תורה על ענינים רבים במסכת ונכתב בטוב טעם ודעת באופן נפלא ביותר.

בענין האמור בספרו (דף ז') לגבי דין עבד כנעני יש לדון האם אפשר לתת משלוח מנות ומתנות לאביונים עבור אינם שות"מ מדין עבד כנעני וכן האם בעל יכול לתת משלוח מנות ומתנות לאביונים עבור אשתו מדין עבד כנעני.

ויש לדון בזה לפי הריטב"א קידושין שם שסובר שדין עבד כנעני זה אף בלי שהבעלים ימנה אותו לשליח האם זה רק בקנינים וקידושין או גם במצוות ויתבאר להלן: 

ובשיטת רש"י קידושין שם לכאורה נראה שלדעתו זה לא מועיל שכתב רש"י שם לבאר מה שאמור שם בגמרא שמועיל נתינת אחר עבור הבעל שזה מדובר בשליח של הבעל לתת מכסף השליח לאשה וזה מועיל מדין עבד כנעני, ובפשוטו נראה שדעת רש"י שכל מה שמועיל כסף של אחרים זה רק אם הוא שליח אבל בלא שליחות לא נאמר דין עבד כנעני, אמנם יש לומר שכל דברי רש"י זה רק בקידושין וכמו שכתב האמרי בינה בקונטרס הקנינים סי' ד' משום שצריך בקידושין מעשה נתינת הבעל לכן צריך שליחות אבל בעלמא בדין עבד כנעני לא צריך שליחות.

ובענין הנידון האמור לעיל האם דין עבד כנעני מועיל רק בקנינים או גם במצות נחלקו בזה האחרונים שהנה מצינו לגבי פדיון הבן כשאב לא פודה את בנו [כגון שהאב חולה או שאינו שותו"מ]  האם יכול אחר לפדותו שמדברי הרמ"א הט"ז והש"ך סי' שה' סעי' י' נראה שדעתם שלא מועיל ואף החולקים שם שמועיל הוא מדין זכיה. 

אך דעת הגר"א (סי' שה' ס"ק יז') ומחנה אפרים הלכות זכיה ומתנה סימן ז' ושות אבני נזר יו"ד שצה' שמהני אף בלא דעת האב ולא מדין זכיה [ובשו"ת אבני נזר שם כתב שמועיל מדין עבד כנעני].

ובשו"ת חמדת שלמה יו"ד סי' לב' הובא תשובת "הנתיבות" שכתב שלא מועיל נתינת אחר מדין עבד כנעני מכיון שיש דין נתינה ונתינת אחר לא נחשבת כאילו נתן הוא ורק בקידושן וקניינים שדאי בקבלת אחרים את הכסף עבורו.

וביאור מח' זו האם מועיל דין ע"כ במצוות [שלדעת האבנ"ז מועיל ולדעת "הנתיבות" לא מועיל] או רק בקידושין ומקח תלוי בחקירה האם בדין עבד כנעני מתיחס מעשה הנתינה של האחר כאילו נתן הוא או שאין מתיחס מעשה הנתינה של האחר כאילו נתן הוא אלא שדי בקבלת האשה והמוכר את הכסף בעבור הקונה/הבעל כיון שהכסף ניתן בעבורם די בכך אבל אין זה נחשב כאילו נתן ממש הקונה/הבעל ולפ"ז במצוות שיש דין שיתן ממש האדם לא מועיל דין עבד כנעני.

וחקר בזה בברכ"ש קידושין סי' ו' עיי"ש מש"כ בזה בפלוגתת הרשב"א והרמב"ם וע"ע בחי' מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם במכתבים בסוף הספר.

וע"ע עונג יו"ט סי' פז' שאם אדם נדר לתת צדקה מועיל נתינת אחר מדין עבד כנעני ויל"ד שזה תלוי בהנ"ל וכמו שביאר המחבר שליט"א בספרו.

ושוב אחזור בשבח החיבור שנכתב מתוך בקשת ובירור האמת בהבנת הסוגיות יה"ר שיזכה להמשיך לעמול ולשקוד בתורה ולהוציא עוד חיבורים נפלאים ומתוקים מתוך שלווה ומנוחת הנפש.