בס"ד אדר תשפ"ה
ראיתי את החיבור "אדברה בעדותיך" על פורים שחיבר הרה"ג רבי יחזקאל נוסבכר שליט"א, והוא חיבור נפלא מאד שבו מבאר ומברר סוגיות שונות בענייני חג הפורים ברוב תבונה ודעת, ויש בחיבור זה הרבה חיזוק לתורה ויראת שמיים, ורבים נהנים לאורו.
ומה שהאריך המחבר בענין קריאת המגילה האם היא נחשבת מהתורה יש בזה סתירות, שמדברי הגמ' (מגילה יד) נראה שהוא דאורייתא לפי מה שכתב הרמב"ן (פרשת ואתחנן), שבלי הקל וחומר היה בתקנת קריאת המגילה משום תוספת על מצוות התורה.
אמנם בגמ' (מכות כג:) מבואר שזה דרבנן ששנינו שם שמקרא מגילה עשו בי"ד של מטה והסכימו בי"ד של מעלה על ידם וכן (במגילה יט:) מלמד שהראו הקב"ה למשה וכו' ומה שהסופרים עתידים לחדש ומהי ניהו מקרא מגילה וכו' וכן (בשבועות לט.) שקיבלו עליהם מהר סיני וכו' מצוות העתידות להתחדש כגון מקרא מגילה מניין וכו' ומשמע מכל זה שזה מצווה שחידשו סופרים.
ורבי אליהו מזרחי בביאורו על הסמ"ג הלכות מגילה שהקל וחומר (במגילה יד) הנ"ל הוא אסמכתא בעלמא וכמו שמבואר בגמ' מגילה ושבועות הנ"ל ואכמ"ל.
ונפק"מ בכל זה לגבי ספיקות בקריאת המגילה אם ספק אם דילג פסוק אם צריך לחזור שוב ולקרוא וכן נפק"מ לגבי אם שלח שליח לתת משלוח מנות ומתנות לאביונים האם דינו כדאורייתא שאין בזה חזקה שליח עושה שליחותו וצריך לברר שזה הגיע ליעדו וכן אישה אינה מוציאה איש בקריאת המגילה (תוס' מגילה ד, ערכין ג וסוכה לח) וביאר הטו"א מגילה שם שאישה חייבת רק מדרבנן ואיש חייב מדברי קבלה ויש בזה אריכות דברים גדולה ואכמ"ל.
ושוב אחזור בשבח החיבור המיוחד הזה אשר נכתב מתוך עמל ויגיעה רבה. יה"ר שיזכה המחבר להמשיך לשקוד על התורה ועל העבודה להרביץ תורה ויראה בקרב ישראל הצמאים לדבר השם מתוך שלווה והרחבת הדעת.