בס"ד ימי הספירה תשפ"ה
ראיתי את חיבורו של הרב הגאון רבי דוד אסייג שליט"א, רבה של שכונת מייפל ריד'ג ק"ק מאור יצחק מיאמי פלורידה ארה"ב, והוא חיבור חשוב ונכבד על פרשיות התורה המביא לידי חיזוק בתורה ויראת שמים באופן נפלא ביותר.
ובעניין מה שהאריך המחבר שליט"א על העבודה בימים אלו, ימי ההכנה לקבלת התורה, שיש להתחזק בכבוד הבריות ובחלק שבין אדם לחבירו, שזה מכין אותנו להיות שלמים וראויים לקבלת התורה.
ולכן בימים אלו יש שתי הכנות:
יש את ההכנה של תיקון המידות הרעות, שזה קנאה, כבוד וגאוה, שזה מונע את ההתקרבות לה', כי מידות אלו שורש כולן בגאוה, בהרגשה שאדם יש לו כוחות לבד, וזה מפריע לאמונה.
ובימים אלו צריך לעקור ולתקן את המידות האלו, וזה נעשה ע"י שעוזר לאחרים ומרגיש את אחרים כמותו.
מבואר בשבת (לא.) "מעשה בגוי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת, דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל, גייריה, אמר לו דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא זיל גמור".
ומבואר שע"י שהאדם טוב לאחרים יכול להגיע לכל התורה כולה, כי אם מרגיש את חבירו יכול להגיע לאמונה, שמבואר במכות (כד) בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה.
וכן גם תלמידי רבי עקיבא נענשו בתקופה זו על שלא נהגו כבוד זה בזה (יבמות סב), כי בעיקר בתקופה זו צריך להיות באחווה ואהבה, שזה התנאים לקבלת התורה.
דבר נוסף זה העקירה של התאוות, כגון תאוות האכילה, זה מפריע גדול בהכנסת דברי תורה, כמו שמבואר בתוס' (כתובות קד) בשם חז"ל "עד שיתפלל אדם שיכנס תורה לתוך גופו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו".
ומבואר בחז"ל (ויקרא רבה כח) שיש קשר בין העומר שהקריבו בט"ז ניסן לבין המן, וז"ל המדרש "אמר רבי ברכיה, אמר הקדוש ברוך הוא למשה, לך אמור להם לישראל, כשהייתי נותן לכם את המן הייתי נותן עומר לכל אחד ואחד מכם, הה"ד עומר לגולגולת, ועכשיו שאתם נותנים לי את העומר אין לי אלא עומר אחד מכולכם, ולא עוד אלא שאינו של חטים אלא של שעורים, לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם והבאתם את עומר".
וביאור הדבר שהמן היה כמות מועטת של אוכל שמספיקה לקיום הגוף, וגם קרבן העומר בא לרמז שבשביל הקיום הגוף מספיק כמות קטנה, רק מה שנצרך ממש.
ומזה נלמד לתקופה זו שצריך להשקיע ביותר על החלקים הרוחניים ופחות על החלק החומרי והתאוות המעכב בקנייני התורה.
ושוב אחזור בשבח החיבור המיוחד שנכתב מתוך עמל ויגיעה רבה. יה"ר שיזכה המחבר שליט"א להוציא עוד חיבורים נפלאים ומיוחדים כאלו ולהמשיך להרביץ תורה ויראת שמים בקרב ישראל.