בס"ד אייר תשפ"ד
ראיתי את הקונטרס ״משנת המועדים״ שסדרו הבחור החשוב אלעזר הראל ני״ו והוא ליקוט מספרים שונים של עניינים שונים בהלכה ואגדה, ואף שיש הרבה דברים שיש לדון בהם להלכה ויש לברר כל דבר, אך יש לעודד את עצם העיסוק בתורה (עיין ירושלמי ברכות פ״ט).
ואכתוב הערה אחת בענין מש״כ לגבי זימון שיש מצווה מן המובחר לעשות זימון על הכוס ועל כל פנים שאכלו שלשה.
ומבואר בסי' קפב' שאם אין יין מצוי באותו מקום יעשו על חמר מדינה ויש לעיין לפי זה כשלא עושים זימון על יין ובפרט בישיבות שלעשות זימון על יין יצטרכו הרבה בקבוקים וזה יקר ולכן לא עושים על יין מדוע לא עושים על חמר מדינה
ונראה לבאר הטעם בזה כדלהלן:
דהנה בהגדרת חמר מדינה כתב הטור (סימן רעב) בשם רשב"ם "שנקרא חמר מדינה רק כשאין יין בכל העיר, ויש מפרשים דלא הוי חמר מדינה אלא אם כן שלא יהא יין גדל מהלך יום כל סביב העיר".
ובמגן אברהם (סימן קפב סק"ב) הביא את דברי הב"ח שביאר דעת "היש מפרשים" שהביא הטור שחמר מדינה הוא כל שאין היין גדל במהלך יום סביבות העיר שכוונתם להקל שאף אם יין מצוי בחנויות העיר אלא שאינו גדל סביבות העיר השכר חשוב חמר מדינה, וכן כתב התוספת שבת (סימן רעב סקי"ב) בדעת היש אומרים, וכתב שם שהלכה כדבריהם להקל.
אולם בשיירי כנסת הגדולה (סימן קפב) כתב שדעת "היש מפרשים" לחומרא שגם אם אין יין מצוי בעיר, כל שגדל יין סביבות העיר מהלך יום אחד אין השכר חשוב חמר מדינה, ולשיטתם בכדי שיהיה השכר חמר מדינה נצרכים ב' תנאים שלא יהיה יין בעיר, וגם שלא יגדל בסביבות העיר ובאליה רבה (שם סק"ד) הביא את דברי השיירי כנסת הגדולה, וכתב שם שלא ראה המגן אברהם לדבריו שחולק על הב"ח הנ"ל, וכן הסכימו במור וקציעה (סימן רעב) ובתורת שבת (שם סקי"א) ובנימוקי או"ח (לבעל מנחת אלעזר סימן רעב).
וכן נראה דעת המשנה ברורה (סימן קפב סק"ח) שכתב לבאר את דברי השולחן ערוך שם שחמר מדינה הוא במקום שאין יין מצוי"היינו בכל העיר אף שבשאר עיירות במדינה זו נמצא יין הרבה", ובשער הציון שם (סק"ה) כתב ש"כל זה מתבאר מסימן רעב ס"ט, ואף דבטור נזכה שם עוד דעה דדוקא אם אין יין גדל מהלך יום סביבות העיר, בעניננו לענין ברכת המזון בודאי יש להקל", ומשמע בדבריו שנקט שדעת היש אומרים שהצריכו שלא יהיה יין גדל סביבות העיר מהלך יום אחד, החמירו להצריך עוד תנאי וכדברי השיירי כנסת הגדולה ואליה רבה, ולא הקילו כביאור הב"ח שהביא המגן אברהם.
ולכל הדעות בזמנינו בארץ ישראל שהיא מקום גידול יין, וגם היין מצוי נראה שאין להקל כלל בחמר מדינה, ואמנם כל זה הוא לדעות שהביא הטור.
אבל ברמב"ם (הלכות שבת פכ"ט הי"ז) כתב ש"מדינה שרוב יינה הוא שכר אף על פי שהוא פסול לקידוש מותר להבדיל עליו הואיל והוא חמר המדינה", ומשמע בדבריו שלא חילק בין אם היין מצוי או לא, אלא בכל אופן שרוב שתיית המקום הוא מחמר מדינה מותר להבדיל עליו.
ובמשנה ברורה (סימן רעב סקכ"ד) כתב בהגדרת חמר מדינה "שאין יין מצוי בכל העיר בשנה הזו, ועיקר שתייתן הוא משכר, ושאר משקין, ואם יש שם יין אלא שהוא ביוקר מקרי מצוי", ובביאור הלכה שם הביא שיטת הרמב"ם שאף אם יין מצוי באותה העיר אלא שעיקר שתייתם היא שכר נחשב השכר כחמר מדינה, והביא שם לדברי האליה רבה (סקי"ג) שדייק כן מדברי השולחן ערוך, ומשמע שנקט לעיקר כדעת הטור שלא יהיה יין מצוי בכל העיר, וכמו שכתב גם בסימן קפב, ומכל מקום הזכיר את שיטת הרמב"ם כדעה שלישית לסמוך עליה בשעת הדחק להקל אף במקום שהיין מצוי.
ובשולחן ערוך הרב (סימן רעב ס"י) נקט להקל כמשמעות הרמב"ם ולכן כתב בהגדרת חמר מדינה "שדרך רוב אנשי העיר לקבוע סעודתם על השכר או שאר משקין כמו שדרך לקבוע על היין במקום שהיין מצוי, הרי משקים אלו בעיר זו כמו יין ונקראים שם חמר מדינה", וכן הוסיף וביאר בקונטרס אחרון שם (סק"א) ונמצא מכל זה שכל שהיין מצוי וגדל קשה להקל לסמוך על חמר מדינה.
האם תה, קפה, קולה, מיץ תפוזים ואשכוליות טבעי, וכדו' נחשב חמר מדינה.
במגן אברהם (סימן קפב סק"א) הצריך תנאי נוסף לחמר מדינה שיהיו משקאות שרגילים לשתות מהם, אבל במקומות שאין שותים אלא לפרקים אין זה חמר מדינה, וכן כתב עוד (סימן רעב סק"י) "שאין מקדשים על יי"ש אלא אם כן במדינות שרוב שתיית ההמון היא י"ש בכל יום" וכ"כ המשנ"ב (בסי' קפ"ב סק"ט ובסי' רעב סק"כד ובסי' רצו' סק"י ).
ומשקאות ממותקים יש לדמותם למה שכתב המשנה ברורה (סימן רצו סק"י) "ועל קווא"ס ובארשט מוכח מט"ז בסימן קפ"ב ואליה רבה שם דאף בשעת הדחק אין מברכין, ״דאף שההמונים שותין אותן, מכל מקום לא חשיבי וכמו מים הוא", והטעם מבואר בתשובת מהרש"ל שהביא המשנה ברורה שם שאין בהם חשיבות כיין אלא עומדים לשתיית הכל כמים, ומשקאות הללו דומים הם לקוואס ובארשט שהם עומדים לכל ואין בהם חשיבות כלל, וכן כתב בערוך השולחן (סימן רצו סי"ג) שלימונדה היא מים מתוקנים ועדיין שם מים עליה וממילא אינה בכלל חמר מדינה.
ודבר זה קשה מאוד למצוא בזמנינו שיהיה משקה חשוב שדרך לקבוע עליו ושתהיה עיקר שתייתן ממנו, וכן ידוע בשם מרן החזון איש שנקט שבזמנינו אין חמר מדינה כלל.
ולכן לא מזמנים על חמר מדינה כי זה לא פשוט בזמנינו למצוא חמר מדינה.
[בהלכות קטנות כתב להצריך שיהיה משקה המשכר כמו יין, ואולם כבר כתב שם שמדברי השולחן ערוך לא משמע כן שכתב שבמקום שאין יין מצוי מקדשים על השכר ושאר משקין, ולא הצריך שיהיה משקה המשכר].
יה״ר שיזכה לעמול בתורה בכל כוחו בשקידה ויגיעה עצומה מתוך נחת ושלוה לעשות נחת רוח לבורא יתברך.