בס"ד שבט תשפ"ה
ראיתי את החיבור "הלכות תפילה" שחיברו הרה"ג רבי אוריאל סגל שליט"א בענייני תפילה והוא חיבור מקיף בקיצור את פסקי ההלכות המעשיות בעניינים אלו ונכתב בצורה בהירה וברורה באופן נפלא ביותר.
ומה שכתב המחבר שמותר לעשות מצוה לפני ברכות התורה ומקורו מדברי המשנ"ב וז"ל (סי' מז סק"ז) "ולכו"ע [כלומר אף לדעת הגר"א הנ"ל] מותר לעשות איזה פעולת מצוה קודם ברכת התורה, אע"ג דבעת מעשה בודאי הוא מהרהר בדין הזה, אפילו הכי מותר, דכל שאינו מתכוון ללמוד אין צריך ברכה (הגר"א לקמן בס"י)" וכן נוקטים להלכה.
אמנם יש לציין שבביכורי יעקב (סי' תרמד סק"א) כתב שיש לברך ברכות התורה לפני נטילת לולב, ויש לבאר טעמו עפ"י מש"כ הבה"ל בענין קיום מצוות במקומות המטונפים (סי' תקפח ד"ה שמע תשע תקיעות) וז"ל "ואפשר שהטעם הוא, דכיון דקי"ל דצריך כוונה לצאת ידי המצוה שצונו השם יתברך, זה גופא ג"כ חשיב כדברי תורה, ולא גרע מהרהור בדברי תורה".
[ובגוף דברי הבה"ל – עי' שו"ע (יו"ד סי' יט) ובדרכ"ת (שם), ועי' נימוקי יוסף (מנחות מג) שמותר ללבוש טלית קטן במקום מטונף, ואכמ"ל].
ובענין מש"כ לגבי אמירת תחנון במקום שיש ספר תורה וספרים, והנה שורש דין זה הוא מדברי הרוקח סי' שכד' שאמירת תחנון בנפילת אפים נעשית רק בפני ס"ת, וטעם הדבר הוא שבנביא יהושע (פרק ז' – ו') כתוב בפס' "ויפול על פניו לפני ארון ה'", הרי שיהושע נפל על פניו לפני ארון ה', ולומדים מכאן שנפילת אפים נעשית רק במקום שיש ס"ת שהוא כמו ארון ה', וכן פסק הרמ"א (סי' קלא' סע' ב') וז"ל – 'י"א דאין נפילת אפים אלא במקום שיש ארון וס"ת בתוכו, אבל בלא זה אומרים תחינה בלא כיסוי פנים, וכן נוהגים (ב"י בשם רוקח סי' שכ"ד)'.
וכתב הכנה"ג שה"ה ששאר ספרים מהני לזה ולא בעינן דוקא ס"ת, אולם דעת האליה רבה והדרך החיים שצריך ס"ת בדוקא, ואם אין ס"ת אין נופלים על פניהם [וכתב האליה רבה להשיג על הכנה"ג שהרי בכל בית יש מזוזה, ואם כן מדוע לא יאמרו תחנון בנפילת אפים, עכ"ד, אמנם בדוחק יש לתת טעם לדבר שמזוזה לא מהני מפני שבעינן ספרים שלומדים בהם, כדלהלן]. ונהגו כהכנה"ג. ויש להסתפק האם צריך שיהיה במקום ס"ת המונח בקביעות בארון או אף אם הס"ת נמצא שם בלא ארון, ומלשון הרמ"א 'ובמקום שיש ארון וס"ת בתוכו' משמע שצריך דוקא ס"ת המונח בארון, אולם בט"ז ס"ק ה' כתב שארון לאו דוקא, ובס"ת לחוד – די, וכן פסק במ"ב ס"ק יא', וכן ברוקח שהוא מקור הדין לא נזכר ארון, ולפי"ז נראה לכאו' שגם ספרים הם לאו דוקא ספרים המונחים שם בקביעות, ולפי זה בימי שני וחמישי אם יביאו ס"ת לפני אמירת תחנון יאמרו תחנון בנפילת אפים.
ויש להסתפק האם לדעת הכנה"ג שנופלים על פניהם גם אם אין ס"ת אלא שאר ספרים, האם אפילו סידורים יועילו כדי ליפול אפים, ונראה שלא די בסידורים, דהרי תמיד מתפללים בסידורים
ובכ"ז כתב שצריך שאר ספרים כדי ליפול על הפנים, ומשמע שלא די בסידורים, אך צריך ביאור טעמו של דבר, ואולי הוא ע"פ המבואר ביו"ד בסי' רע', שפסק שם השו"ע (ס"ב) – 'האידנא, מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן', ומקור הדין ברא"ש, וטעמו שבזמנינו ספרים שלומדים בהם דינם כס"ת, כיון שעיקר לימודנו הוא מתוך ספרים ולא מתוך ס"ת, ובש"ך שם (ס"ק ה') הביא דברי הפרישה שלדעת הרא"ש עיקר מצות כתיבת ס"ת בזמנינו היא דוקא בספרים ולא בס"ת כיון שאין לומדים בו, ואם כן ניתן לומר שספרי לימוד יחשבו 'לפני ה' לענין אמירת תחנון כמו ס"ת, אמנם זה דוקא בשאר ספרים שלומדים בהם, אך לא בסידורים.
העולה לדינא:
א. נפילת אפים אומרים גם אם אין לא ס"ת ולא שאר ספרים אך בלא נפילת אפים.
ב. אם יש שאר ספרים נופלים על פניהם.
ג. סידורים אין דינם כשאר ספרים ואין נופלים על פניהם.
ד. אין צריך ס"ת או שאר ספרים קבועים אלא די בכך שזה נמצא בזמן אמירת תחנון.
ושוב אחזור בשבח החיבור שנכתב מתוך שקידה רבה בעמל רב ויגיעה עצומה יה"ר שיזכה להוציא עוד חיבורים נפלאים ומיוחדים כאלו.