בס"ד אלול תשפ"ד
כאשר הרב ארי אנקין שליט"א מוציא לאור החיבור "דברי הלכה" ולפי מה ששמעתי הוא חיבור נפלא ומיוחד, וגם עונה על שאלות באנגלית שמגיעים אלינו.
ואכתוב בעניין אדם שקרוב הדבר ששכח לספור באחד הלילות, אולם אינו ודאי לו ויש לו צד שלא שכח, האם רשאי לסמוך על צד זה ולהמשיך לספור בברכה. ונראה שרשאי להמשיך לספור בברכה, שאף בספק של צד מיעוט שמא שכח יכול להצטרף לספק ספיקא.
שהרי מצינו שהמסופק אם חיסר ספירת יום אחד מימי העומר יכול להמשיך ולספור שאר הימים בברכה, (סי' תפט ס"ח ומקורו בתרומת הדשן סי' לז) שאף שאם ודאי דילג יום אחד סופר ללא ברכה משום שחוששים לדעת הבה"ג שאם חיסר יום אחד ביטל המצוה, מכל מקום כאשר מסופק אם דילג הרי זה ספק ספיקא שאפשר שלא דילג כלל, ואף אם דילג שמא הלכה כתוספות (מנחות סו ע"א) שאף אם חיסר יום אחד לא הפסיד המצוה, ומשום כך יכול להמשיך ולספור שאר הימים בברכה.
והנה מצינו בפוסקים שנחלקו בדין היתר ספק ספיקא במקום שאחד הספיקות אינו שקול אלא יש רוב לאיסור, האם משום כך נחשב שספק זה הוכרע לאיסור ונמצא שלא נשאר אלא ספק אחד, או שמא יכול צד המיעוט להצטרף לספק השני ועדיין יש בו היתר של ספק ספיקא. הש"ך יו"ד סי' קי ס"ק לג) הוכיח מדברי תוספות בכתובות (ט ע"א ד"ה 'ואי בעית') שבאופן זה אין בו היתר של ספק ספיקא ומשום כך פסק שכל שאחד הספיקות אינו שקול אינו נחשב ספק ספיקא. ואולם הסדרי טהרה (יו"ד סי' קפז ס"ק טו) הוכיח מדברי תוספות בנדה (יח ע"א ד"ה שליא) שאף באופן זה נחשב ספק ספיקא, שכיון שיסוד היתר ספק ספיקא משום רוב הוא כמבואר ברשב"א (שו"ת ח"א סימן תא), הרי שאף אם ספק אחד יש בו רוב להחמיר מכל מקום מיעוט להקל שיש בו מצטרף לספק השני השקול וממילא יש כאן רוב להתיר, והוכיח שכך היא גם דעת הרוקח (סימן שטו). וכן פסקו העונג יו"ט (או"ח סימן מו) והדברי מלכיאל (ח"ב סימן נו), ועוד פוסקים.
והנה נידון שלפנינו תלוי במחלוקת זו, ואמנם היה נראה שודאי לענין ברכה לבטלה יש להחמיר כדעת הש"ך שאין ספק זה נחשב ספק ספיקא ושוב דינו כדין מי שודאי שכח ספירת יום אחד שאינו סופר שאר ימים בברכה, ועוד שמשמעות דברי המגן אברהם (סימן תסז ס"ק טז) שכתב שספק שאינו מצוי אינו מצטרף לספק ספיקא מורה שדעתו כהש"ך, אכן בנידון זה יש להקל מטעם נוסף והוא לפי דעת המאמר מרדכי (סימן תפט סק"ח) ושו"ת בית שלמה (או"ח סימן קב) שביארו שעיקר טעמו של התרומת הדשן שהמסופק אם שכח יום אחד סופר שאר ימים בברכה, הוא משום שעיקר ההלכה כדעת תוספות במנחות (סו ע"א) ועוד רבים מהראשונים שאין ספירת יום אחד מעכבת, אלא שלענין מי שודאי שכח לספור אחד הימים החמירו לחוש לדעת הבה"ג שחסרון ספירת יום אחד מעכב המצוה, והחמירו שיספור בשאר ימים בלא ברכה, אולם מי שאין הדבר ודאי ששכח הספירה הניחוהו על עיקר הדין שאין ספירת יום אחד מעכבת המצוה, ואם כן יש לומר שלענין שיהיה מוגדר שאין הדבר ודאי שחיסר הספירה מועיל לצרף צד מיעוט זה שמא ספר אף לדעת הש"ך ומשמעות המגן אברהם. ומטעם זה נראה שיכול להמשיך ולספור בשאר הימים בברכה.
ושוב אחזור בשבח החיבור אשר מברר ומלבן עשרות נידונים ושאלות בענייני הלכה שונים וכבר זכה להוציא לאור עוד חיבורים רבים, יה"ר שיזכה המחבר להמשיך לעמול בתורה ולהוציא עוד חיבורים רבים בכל מקצועות התורה.
כוח"ט