א. יש להעמיד את הדפנות לפני הנחת הסכך, ואם הניח את הסכך לפני בניית הדפנות, צריך לנענע את הסכך, ויש מבני ספרד שמקלים בזה בדיעבד.

סוכה שחלק מדפנותיה הם דלת/חלון/תריס – אין פתיחתם מצריכה להגביה שוב את הסכך, מכיוון שיש כבר דופן אחת כשרה [וכן מפני ש"כבר נעשה בכשרות"].

בשבת ויו"ט אין לפתוח את הדלת/חלון/תריס מחשש סותר [ובשונה מגגון המחובר ע"י צירים או חבלים שמותר לפותחו בשבת, ששם הסוכה כבר קיימת, ורק מוריד או מחזיר את הגגון שמעל].

ב. לכתחילה אין ליתן לקטן לסכך את הסוכה, וכשהגיע לגיל שלש עשרה שנים אפילו אם לא ידוע אם הביא שתי שערות, כשר לסיכוך.

ג. מבנה הסוכה צריך להיות שתי דפנות 'דעריבן' [דהיינו צמודות בצורת ר], אך הדופן השלישית אינה צריכה להיות צמודה לשתי הדפנות האחרות [בצורה כזו – ה]. כשהדופן השלישית היא שבעה טפחים אין צורך יותר מזה, ואף אם הסוכה ארוכה, אין צורך בדופן שתהיה לכל אורך שטח הסוכה.

ד. יש לעשות את הסוכה לשם צל [לשם מצווה].

ה. סוכה שנעשתה שלושים יום מלפני החג [הנקראת סוכה ישנה] צריך לחדש בה דבר, והיינו שיש להגביה הסכך טפח על טפח במקום אחד [10 ס"מ על 10 ס"מ] או להגביה כלשהו על פני אורכה או כל רוחבה, אמנם אם לא חידשו בה דבר, כשרה בדיעבד.

ו. סוכה המשמשת לדירה בשאר ימות השנה, בכדי להכשירה לסוכה צריך להגביה את כל הסכך [ודי להגביהו אפי' כלשהוא] ולהניחו לשם סוכה, ואם לא הגביהו הסוכה פסולה מהתורה.

אם הסכך עשוי מענפים נפרדים, אפשר להגביה כל ענף בנפרד, או כמה [ואפי' כולם] יחד. ונראה שאין צריך להגביה את כל הענף יחד, ודי שיגביה חלק מהענף ולאחמ"כ יגביה את החלק הנוסף. וכן הדין במחצלת, שדי שיגביה חלקה ולאחמ"כ יגביה את חלקה הנוסף.

ז. סוכה העשויה כדין ובמשך השנה הסכך נשאר בה, וסוגר עליה את הגג ומשתמש שם לדירה, צריך להגביה את כל הסכך כדי להכשירה לשימוש בסוכות.

ח. סוכה העשויה במרפסת ואין בה שבעה טפחים בפני עצמה – רק בצירוף המוזאיקה [מעקה האבן הרחב] – בשעת הדחק יש מקלים.

ט. סוכה שיש בה שבעה טפחים ובצדה מוזאיקה, אפשר לשבת עליה כחלק מהסוכה, ואף אם יש מאחוריה מעקה המשמש כדופן לסוכה, משום שאנו רואים את המוזאיקה כחלק והמשך לרצפה, אך לכתחילה אין לסמוך על המעקה כדופן, כיון שלכתחילה צריך דפנות שלימות.