המחשבה בשעת עשיית הסוכה, העמדת הדפנות לפני הנחת הסכך, דופן העשויה מדלת, חלון או תריס, סיכוך ע"י קטן

יש לעשות את הסוכה לשם צל [לשם מצווה].

יש להעמיד את הדפנות לפני הנחת הסכך, ואם הניח את הסכך לפני בניית הדפנות, צריך לנענע את הסכך, ויש מבני ספרד שמקילים בזה בדיעבד.

סוכה שחלק מדפנותיה הם דלת, חלון או תריס – אין פתיחתם מצריכה להגביה שוב את הסכך, מכיוון שיש כבר דופן אחת כשרה [וכן מפני ש"כבר נעשה בכשרות"].

בשבת ויו"ט אין לפתוח את הדלת, חלון או תריס מחשש סותר [ובשונה מגגון המחובר ע"י צירים או חבלים שמותר לפותחו בשבת, ששם הסוכה כבר קיימת, ורק מוריד או מחזיר את הגגון שמעל].

לכתחילה אין ליתן לקטן לסכך את הסוכה, ואם סיכך בדיעבד כשר, אך מצוה שיחדש בה דבר (אופן החידוש התבאר בשלוחה הבאה). בחור בן י"ג שנים יכול לסכך, אפילו אם לא ידוע שהביא שתי שערות.

סוכה ישנה והסבר כיצד מחדשים בה דבר ומגביהים את הסכך, וכן דין סוכה המשמשת לדירה במשך ימות השנה

סוכה שנעשתה שלושים יום מלפני החג [סוכה ישנה] מצוה לחדש בה דבר, ויש כמה אפשרויות כיצד לחדש:

[א] להניח סכך טפח על טפח במקום אחד [10 ס"מ על 10 ס"מ], או להניח סכך כלשהו על פני כל אורכה או כל רוחבה.

[ב] נראה שדי להוסיף סכך על הסכך הקיים, טפח על טפח במקום אחד, או להוסיף סכך כלשהו על פני כל אורכה או כל רוחבה.

[ג] להגביה את הסכך [ודי להגביהו אפילו מעט] טפח על טפח במקום אחד, או להגביה [כנ"ל] סכך כלשהו על פני כל אורכה או כל רוחבה.

[ד] להוסיף דופן המעכבת בכשרות הסוכה, אך הוספת דופן שאינה מעכבת, וכגון דופן רביעית, אינה מועילה.

סוכה ישנה שכאמור מצוה לחדש בה דבר, אם לא חידשו בה דבר כשרה בדיעבד.

חשוב לדעת שיש להבחין בין סוכה ישנה (שדינה נתבאר לעיל) לסוכה המשמשת לדירה במשך השנה (שדינה יתבאר להלן) – בסוכה ישנה לא גרים בקביעות [באכילה ושינה] במשך השנה, אך בסוכה המשמשת לדירה במשך השנה, גרים בקביעות כל השנה. ולפיכך מרפסת פתוחה, דינה כסוכה ישנה, ולא כסוכה המשמשת כדירה במשך השנה [מפני שלא גרים בה בקביעות כל השנה, ואף שאוכלים בה לפעמים].

סוכה המשמשת לדירה בשאר ימות השנה, בכדי להכשירה לסוכה צריך להגביה את כל הסכך [ודי להגביהו אפי' כלשהוא] ולהניחו לשם סוכה, ואם לא הגביהו הסוכה פסולה מהתורה.

סוכה העשויה כדין ובמשך השנה הסכך נשאר בה, וסוגר עליה את הגג ומשתמש שם לדירה, צריך להגביה את כל הסכך כדי להכשירה לשימוש בסוכות.

כמבואר לעיל, לא צריך להגביה את הסכך טפח, אלא די להגביהו כלשהוא. אם הסכך עשוי מענפים נפרדים, אפשר להגביה כל ענף בנפרד, או כמה [ואפי' כולם] יחד. ונראה שאין צריך להגביה את כל הענף יחד, ודי שיגביה חלק מהענף ולאחמ"כ יגביה את החלק הנוסף. וכן הדין במחצלת, שדי שיגביה חלקה ולאחמ"כ יגביה את חלקה הנוסף.

גילה שהגג היה סגור

אדם שגילה לאחר אכילתו בליל א', שהגג מעל הסוכה היה סגור – יצא יד"ח קידוש ו'שהחיינו', אך עליו לאכול שוב כזית [וי"א כביצה] פת, ולברך 'לישב בסוכה' [ואע"פ שברכת 'לישב בסוכה' שבירך בשעה שהגג היה סגור הייתה לבטלה, אינה נחשבת הפסק בין ברכת המוציא לאכילה, ואינו צריך לברך שוב המוציא כשפתח את הגג וממשיך לאכול].

בשאר הימים [כולל יו"ט ושבת] – אינו צריך לחזור ולאכול, אך אם רוצה עוד לאכול, ואוכל עוד כביצה פת, יברך לישב בסוכה.