בן ירושלים המגיע לפרזים, ישנם אופנים שקורא בברכה וחייב בודאי בכל מצוות היום, וישנם אופנים שחייב לקרוא ללא ברכה ועליו לקיים את כל מצוות היום מספק [אך לא יזכיר 'על הנסים'], וישנם אופנים שפטור לגמרי מפורים דפרזים:

אם מגיע לפרזים ביום יד' – פטור לגמרי מפורים דפרזים

אם מגיע ביג' לפני השקיעה או אחרי השקיעה – לפעמים חייב בברכה ולפעמים בלי ברכה, ונבאר:

כדי שירושלמי שמגיע לפרזים ליום יד' יתחייב בוודאי במצוות היום ויקרא את המגילה בברכה, צריך שיתקיימו כל ארבעת התנאים דלהלן :

שבשעה שיוצא מירושלים תהיה דעתו להישאר בפרזים לפחות עד עלות השחר של יום יד'.

שיגיע לפרזים לפני השקיעה של ליל יד'.

שבשקיעה של ליל יד' (כשנמצא כבר בפרזים) לא נמלך בדעתו, ועדיין דעתו להישאר שם לפחות עד עלות השחר.

שנשאר בפועל בפרזים עד עלות השחר של יד'.

והאופנים שחייב לקרוא מגילה בלי ברכה, ולקיים את שאר מצוות היום מספק [אך לא יאמר 'על הנסים']:

אם הגיע לפרזים בליל יד' אחרי השקיעה ע"ד להישאר שם לפחות עד עלה"ש – יקרא ללא ברכה (ויקרא לאחר שיגיע לפרזים).

אם בשעה שיצא מביתו בליל יד' היה בדעתו לחזור לירושלים עוד באותו הלילה קודם עלה"ש, ולבסוף נמלך והחליט מרצונו להישאר בפרזים עד לאחר עלה"ש – יקרא ללא ברכה – אף אם הגיע לפרזים לפני השקיעה, ואף שכבר בזמן השקיעה נמלך והחליט להישאר בפרזים (ונראה שאף אם החליט להישאר בפרזים מחמת אונס, יש להחמיר לקרוא מספק).

אם בשקיעה היה בדעתו להישאר עד אחרי עלות השחר, ולבסוף נמלך ויצא מהפרזים לפני עלות השחר – יקרא ללא ברכה בלילה וביום ויקיים את שאר המצוות מספק (ויכול לקרוא אף בירושלים, ולתת משלוח מנות ומתנות לאביונים לבן פרזים)