דיני סעודת פורים

נשים וקטנים מגיל חינוך חייבים בסעודת פורים.

מצוה לאכול סעודת פורים בחבורה, עם משפחתו וקרוביו.

לכתחילה יש לאכול פת בסעודת פורים, ויש לאכול בשר ולשתות יין בסעודה זו [י"א שחובה לאכול בשר בקר בפורים].

זמן סעודת פורים הוא ביום, ואם אכל בלילה לא יצא יד"ח [אולם יש מצווה להרבות גם בסעודת הלילה, כמבואר להלן].

יש להתפלל מנחה בעוד היום גדול, ומנהג האשכנזים לערוך סעודת פורים לאחר מנחה, ובני ספרד עושים במשך היום, ועפ"י הקבלה עושים בבוקר.

כתב הרמ"א וזה לשונו: "ורוב הסעודה צריכה להיות ביום ולא כמו שנוהגים לעשות את הסעודה סמוך לערב ועיקר הסעודה בליל ט"ו, ולפי"ז יש להקפיד שישתו יין ויאכלו בשר ביום קודם השקיעה.

רבים נוהגים לאכול כביצה פת בבוקר, ולאכול בשר ולשתות יין, ולאחר מכן הולכים לישון, ובזה יוצאים יד"ח סעודת פורים, וכן יד"ח 'חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע'. ואחר מנחה אוכלים בחבורה [אף שלא חייבים לאכול שוב, שהרי כבר יצאו יד"ח, אך מ"מ מקיימים בשניהם מצוות סעודת פורים].

טוב לעסוק מעט בתורה לפני שמתחיל את סעודת היום. סמך לדבר 'ליהודים היתה אורה ושמחה' אורה זו תורה.

שואלין ודורשין בהלכות פסח ל' יום קודם הפסח (מפורים), דהיינו ביום פורים עצמו יש להתחיל ללמוד הלכות פסח.

סעודה בליל פורים

מצוה לשמוח ולהרבות קצת בסעודה בליל פורים, ונראה שמקיימים זאת ע"י שתיית מעט יין, ושאר דברים שגורמים לו שמחה. ולעניין אכילת בשר, אף שי"א שאין לאכול בשר בליל פורים, למעשה אין נוהגים כן, ואוכלים בשר אף בליל פורים, ונראה שהאוכל בשר מקיים מצוה.

יש נוהגים לאכול זרעונים בליל פורים [ומשום כך יש נוהגים בליל פורים לאכול אוזני המן ממולאים בפרג. ויש נוהגים לאכול ארבעס (חומוס) או אורז].

על הניסים בברכת המזון

יש להזכיר 'על הנסים' בברכת המזון, ואף אם מברך ברכת המזון במוצאי פורים, כיון שאכל כזית פת בפורים – אומר 'על הנסים'.

שכח לומר 'על הנסים' בברכת המזון, כיון שיש אומרים שאין חיוב לאכול פת בפורים, אינו חוזר ומברך.

ואם נזכר קודם שאמר "הרחמן הוא יזכנו" יוסיף "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר וכו'.

חיוב משתה ושמחה בשני הימים

יש חיוב משתה ושמחה קצת בשני הימים, לבן פרזים ביום ט"ו, ולהיפך, אך לא צריך לאכול פת. ולכן בן פרזים צריך לעשות קצת משתה ושמחה בט"ו [גם בלילה וגם ביום, ולכן ממשיכים את סעודת פורים בליל ט"ו], ואף ירושלמי חייב לשמוח קצת בי"ד [גם בלילה וגם ביום].

כמה דיני ברכות המצויים בפורים

בחורים האוספים כסף ועוברים מבית לבית, ודעתם לאכול ולשתות בבתים נוספים – מברכים רק בבית הראשון שבו אוכלים ושותים, ואינם צריכים לברך מחדש בכל בית, כיוון שדינם כהולכי דרכים, ויברכו ברכה אחרונה לאחר האכילה והשתייה האחרונה.

ברכה על יין בתוך הסעודה: אם שתה גם לפני הסעודה, ונמצא באותו מקום ולא הסיח דעתו לגמרי משתיית יין – אינו מברך שוב באמצע הסעודה. אך אם לא שתה יין לפני הסעודה, מברך על שתיית היין.

על שתיה חריפה באמצע סעודה לא מברכים, אך נכון לפטור במאכל שברכתו שהכל [ושאינו בא מחמת הסעודה], כגון טופי וכדו'.

כדי לברך הטוב והמטיב על יין צריך לכתחילה צירוף של תשעה תנאים (התבאר בשלוחה 29), וכיון שאין הדבר מצוי שיצטרפו כל התנאים כולם יחד, על כן למעשה לא מברכים ברכה זו.

דין אדם שאכל או שתה ונרדם, וקם לאחר כמה שעות: אם אכל רק אכילה מועטת שלא שבע ממנה – יברך רק אם עדיין לא עברו 72 דק' ללא אכילה ושתיה. אך אם אכל אכילה מרובה ששבע ממנה – יכול לברך אף לאחר זמן רב, אך לאחר שעבר שיעור עיכול [6 שעות] שוב אינו יכול לברך.

אדם שמתחיל סעודת פת בביתו, ורוצה להמשיך במקום אחר [כגון שהתחיל בביתו ורוצה להמשיך את הסעודה אצל הוריו/רבו] – הדבר תלוי:

 אם בשעת ברכת המוציא חשב לאכול במקום אחר: לבני אשכנז יכול לצאת לכתחילה, ולהמשיך לאכול במקום השני, ואין צריך למנות שומר לברכת המזון. ולבני ספרד אין לעשות זאת אלא בשעת הדחק.

אם לא חשב על כך מראש: לכתחילה אין להמשיך לאכול במקום אחר, אלא יברך ברכת המזון ואחר כך ילך למקום השני. אולם אם כבר עבר ורוצה להמשיך לאכול שם – אינו מברך שוב במקום השני, בין לבני אשכנז ובין לבני ספרד. טעם הדבר הוא שכיון שצריך לחזור למקומו לברך ברכת המזון נחשב מחובר עדיין למקום הראשון, ולכן אינו מברך גם על שאר המאכלים [שבאים מחמת הסעודה, או שבירך עליהם במקום הקודם] שאוכל במקום השני.

אם אכל רק פחות מכזית פת במקום הראשון, נחשב שינוי מקום וצריך לברך שוב.