דיני רגל מבטל שבעה

הקדמה וביאור דין רגל מבטל שבעה

נאמר במשנה (מו"ק יט.) שרגל מבטל אבלות, או אבלות שבעה או אבלות שלושים. ביטול אבלות שבעה פירושו שאדם שקבר את אחד משבעת קרוביו לפני אחד מהרגלים [יו"ט ראשון דסוכות, יו"ט דשבועות, ראש השנה או יום כיפור], ונהג עליו אבלות אפילו רגע אחד [כגון שחלץ נעליים או שכפה את המיטה] – ברגע שנכנס הרגל, מפסיק לשבת עליו שבעה, ואף לאחר הרגל אינו צריך להמשיך את השבעה. אבל אם לא נהג אבלות לפני כניסת הרגל, אין הרגל מבטל את האבלות, וצריך לשבת שבעה לאחר החג.

נאמר במשנה (מו"ק יט.) שרגל מבטל אבלות, או אבלות שבעה או אבלות שלושים. ביטול אבלות שבעה פירושו שאדם שקבר את אחד משבעת קרוביו לפני אחד מהרגלים [יו"ט ראשון דסוכות, יו"ט דשבועות, ראש השנה או יום כיפור], ונהג עליו אבלות אפילו רגע אחד [כגון שחלץ נעליים או שכפה את המיטה] – ברגע שנכנס הרגל, מפסיק לשבת עליו שבעה, ואף לאחר הרגל אינו צריך להמשיך את השבעה. אבל אם לא נהג אבלות לפני כניסת הרגל, אין הרגל מבטל את האבל

הדינים המעשיים בערב יו"ט

מאחר והרגל מבטל דיני שבעה, ישנן כמה קולות שנאמרו בערב יו"ט שחל באחד מימי השבעה, שינהגו ביום זה רק דיני שלושים ולא דיני שבעה [קולות אלו נאמרו בין אם הערב יו"ט חל ביום הראשון של השבעה ובין אם חל ביום אחר, אמנם אם הוא חל ביום הז' של השבעה, דינו שונה ויתבאר להלן] , ואלו הן הקולות:

תספורת, גילוח ונטילת ציפורניים: אסורים, וכפי שאסורים בשלושים [אמנם שפם המעכב את האכילה וכן נשים מבנות ספרד מותרות בתספורת, וכפי שאלו מותרים בכל השלושים].

רחיצה: לבני ספרד אסור לרחוץ כלל עד כניסת יו"ט [אך ביו"ט עצמו יכול להתרחץ באופני הרחיצה המותרים בכל יו"ט], אך לבני אשכנז מותר לרחוץ במים חמים וסבון לאחר שהתפלל מנחה ולאחר זמן מנחה קטנה [ויש מבני אשכנז המחמירים לרחוץ רק בצונן]. בחול המועד מותר לרחוץ במים חמים, אך לאחר ימי חוה"מ [וברגלים שאין חוה"מ, לאחר היו"ט] דיני הרחיצה הם כפי דיני הרחיצה בשלושים.

[בערב יו"כ, יכול לרחוץ במים חמים לאחר שהתפלל מנחה ולאחר זמן מנחה קטנה, ואוכל סעודה המפסקת על כיסא כרגיל].

כיבוס: מותר לכבס לצורך הרגל. לבני ספרד מותר לכבס כל היום, ולבני אשכנז עדיף שיכבס לאחר שהתפלל מנחה ולאחר זמן מנחה קטנה [אך בערב פסח, יכבס קודם חצות]. אמנם לא ילבש את הבגדים המכובסים לפני פלג המנחה.

שאר הדינים [ישיבה על כיסא, נעלי עור, תלמוד תורה, לבישת בגדים חדשים, השתתפות בסעודות מרעים, אבלות שבפרהסיא ושבצינעא וכו']: נוהגים כרגיל עד כניסת יו"ט [ואין צריך לעשות הקמה בכניסת יו"ט], ומכניסת יו"ט נוהגים דיני שלושים [בערב פסח, יש הנוהגים להקל בכל הדינים, לאחר חצות היום].

אם הרגל חל ביום ראשון, יש מקלים בכל הנ"ל כבר בערב שבת, ויש מחמירים [ואם ערב שבת הוא היום השביעי לאבלותו, יתבאר להלן].עליה לקבר: יש לעלות לאחר חול המועד.

אופן חישוב ימי השלושים כאשר הרגל ביטל אבלות שבעה

כשם שהימים שישב שבעה קודם הרגל נחשבים כאילו ישב שבעה ימים לענין דיני השבעה, ושוב לא צריך לשבת שבעה [אפילו אם ישב רק רגע אחד], כך הם נחשבים כשבעה ימים אף לענין מנין ימי השלושים, ונפרט להלן:

אם חג הפסח ביטל את השבעה, אזי מונים את מה שישב קודם החג כשבעה ימים [אפילו אם ישב רק רגע אחד, וכפי שהתבאר], ובצירוף שבעת ימי החג [בארץ ישראל] נמצא שחלפו ארבעה עשר ימים ממנין השלושים, וצריך לנהוג את דיני השלושים עוד שישה עשר ימים נוספים.

אם חג השבועות ביטל את השבעה, אזי מונים את מה שישב קודם החג כשבעה ימים, והחג עצמו נמנה כשבעה ימים נוספים, ונמצא שחלפו ארבעה עשר ימים ממנין השלושים, וצריך לנהוג את דיני השלושים עוד שישה עשר ימים נוספים.

אם ראש השנה ביטל את השבעה, אזי מונים את מה שישב קודם ראש השנה כשבעה ימים, ויו"כ מבטל לגמרי את אבלות שלושים [וראה בדיני "ביטול שלושים", שבאופן זה מותר להסתפר ולהתגלח בערב יו"כ]. כמו כן, אם התחיל לשבת שבעה בג' תשרי, נמצא שהיום השביעי של השבעה שהוא גם היום הראשון של דיני אבלות שלושים [כמבואר בדיני ביטול שלושים, שהיום השביעי עולה לכאן ולכאן] הוא ערב יו"כ, וגם באופן זה יו"כ מבטל את האבלות שלושים, ומותר להסתפר ולהתגלח בערב יו"כ. אם יו"כ ביטל את השבעה [ולא את השלושים, כלומר התחיל לשבת לאחר ג' תשרי], אזי מונים את מה שישב קודם יו"כ כשבעה ימים, וחג הסוכות מבטל לגמרי את אבלות שלושים [וראה בדיני "ביטול שלושים", שבאופן זה מותר להסתפר ולהתגלח בערב יו"ט].

אם יו"ט ראשון של סוכות ביטל את השבעה [ולא את השלושים, כלומר שהתחיל לשבת שבעה בין יו"כ לסוכות], אזי מונים את מה שישב קודם יו"ט ראשון של סוכות כשבעה ימים, והחג עצמו נמנה כשבעה ימים נוספים, וכן שמיני עצרת נמנה כשבעה ימים נוספים [אך אינו נחשב כרגל לבטל אבלות שלושים], ונמצא שחלפו עשרים ואחד ימים ממנין השלושים, וצריך לנהוג את דיני השלושים עוד תשעה ימים נוספים.

דיני רגל מבטל שלושים

הקדמה וביאור דין רגל מבטל שלושים

נאמר במשנה (מו"ק יט.) שרגל מבטל אבלות, או אבלות שבעה או אבלות שלושים. ביטול אבלות שלושים פירושו שאם חל יו"ט [יו"ט ראשון דסוכות, יו"ט דשבועות, ראש השנה או יום כיפור] באמצע ימי השלושים על אחד משבעת קרוביו [לאחר שישב כבר שבעה] – הרגל מפסיק את דיני השלושים, ואף לאחר הרגל אינו צריך להמשיך לנהוג בדיני אבלות שלושים, אלא רק בדינים הנוגעים כל י"ב חודש.

הדינים המעשיים בערב יו"ט

מאחר והרגל מבטל דיני שלושים, ישנן כמה קולות שנאמרו בערב יו"ט שחל באחד מימי השלושים [או אפילו אם הוא חל ביום השביעי של השבעה, כיון שיום זה "עולה לכאן ולכאן", כלומר הוא גם היום האחרון של ניהוג דיני השבעה וגם היום הראשון של ניהוג דיני השלושים], שינהגו ביום זה רק דיני י"ב ולא דיני שלושים, ואלו הן:

ההיתרים הבאים נוהגים לבני ספרד כבר מהבוקר, אך טוב להמתין עד חצות, ולבני אשכנז מותר רק לאחר שהתפלל מנחה ולאחר זמן מנחה קטנה [ובשעת הדחק, יש להקל אחר חצות. ובערב פסח, יש הנוהגים להקל בכל הדינים לאחר חצות היום, מלבד תספורת וגילוח האסורים לאחר חצות לכל אדם].

האיסורים שהותרו הם: נטילת ציפורניים ורחיצה כרגיל במים חמים וסבון.

תספורת וגילוח: גם תספורת וגילוח הותרו החל מהזמן המבואר לעיל, אך אבל על אביו או אמו צריך בנוסף שיגערו בו חבריו, וכדיני אבלות בי"ב חודש.

כיבוס: הנוהגשלא לכבס בכל השלושים, מותר בכיבוס החל מהזמן המבואר לעיל. אמנם לבישת בגדים מכובסים, וכן שאר הדינים שיכול להמתין עם עשייתם עד כניסת יו"ט, כגון לבישת בגדים מכובסים וכד', יש המחמירים שלא לעשותם קודם פלג המנחה, אך להלכה דינם כדין שאר האיסורים, והם מותרים החל מהזמן המבואר לעיל.

אם הרגל חל ביום ראשון, אזי הדבר תלוי – אם ערב שבת הוא היום השישי של השבעה [או פחות מזה], אזי אסור בכל הדברים בערב שבת זו, כיוון שהוא עדיין באמצע השבעה [אך בחוה"מ יהיה מותר בתספורת כיוון שלא יכל לעשות זאת קודם לכן], אך אם ערב שבת הוא היום השביעי של השבעה [או יותר מזה], מותר בכל הדברים הנ"ל כבר ביום שישי מהבוקר. ואם לא הסתפר או התגלח או כיבס, אסור לעשות כן בחוה"מ, וככל אדם.

עליה לקבר: יש לעלות לאחר שלושים יום ממש.