דינים הנוגעים לבני ארץ ישראל השוהים בחו"ל
דיני מלאכה לבן ארץ ישראל השוהה בחו"ל ביו"ט שני
בן ארץ ישראל השוהה בחוץ לארץ ביום טוב שני של גלויות, אסור בעשיית מלאכות ואפילו בצנעא [אך להתרחץ בחמין מותר, וכן מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור].
אמנם אם הוא נמצא מחוץ לתחום, כלומר שאין בקילומטר שסביבו עיר שמתגורר בה יהודי, מותר בעשיית מלאכה [יש להדגיש שצריך להיות רחוק ק"מ מהעיר שמתגורר בה היהודי המקומי, ולא מספיק להרחיק ק"מ ממקום היהודי].
אמנם אם בק"מ שסביבו יש עיר ומתגורר בה אפי' יהודי אחד מקומי – הרי הוא אסור בעשיית מלאכה אפי' בצנעא.
אם אין בסביבתו יהודי מקומי אלא רק יהודי בן עיר אחרת מחו"ל שמתארח במלון לידו – מותר לעשות מלאכה שלא בפניו, אך בפניו אסור.
דיני תפילה לבני ארץ ישראל הנמצאים בחו"ל ביו"ט שני
בני א"י השוהים בחו"ל ביו"ט שני צריכים להניח תפילין ולהתפלל כפי שמתפללים בא"י, אך עליהם לעשות זאת באופן שאינו ניכר. ועל כן בכל הדברים שבפרהסיא עליהם להקפיד שלא להראות אחרת מבני המקום [כגון, לבישת בגדי יו"ט וכד'], ואת הדברים המחויבים לעשות כתפילין וכד' – עליהם לעשותם בצנעא בלבד [אמנם איסור מלאכה נאסר אף בצנעא].
ועל כן בני א"י הנמצאים בחו"ל ביו"ט שני יניחו תפילין בביתם בצנעא ויאמרו עם התפילין איזה מזמור [או קר"ש או פרשת אחרת או פרק תהילים], ולאחמ"כ ילכו לבית הכנסת [ולא יאריכו בפסוקי דזמרה, ולא יאמרו נשמת וכו'], ובשעה שבני המקום מתפללים תפילת עמידה של יו"ט, הם יתפללו תפילת שמונה עשרה של חול. ואם הקהל אומר הלל – יאמרו עימם הלל בלי ברכה לפניה ולאחריה.
בני א"י הנמצאים בחו"ל אינם יכולים לעשות מניינים לעצמם ולהתפלל תפילת חול [ועל כן בשמיני עצרת אינם יכולים לעשות הקפות]. אמנם אם אין בקילומטר שסביבם יהודים בני חו"ל, יכולים לעשות כן [יש לציין שבדין זה שונים בני חו"ל שיכולים לעשות מניין לעצמם בא"י ביו"ט שני].
דיני קידוש והבדלה לבני א"י הנמצאים בחו"ל ביו"ט שני
יש לחלק בין מקרה בו בני א"י אוכלים בבית לבדם, לבין מקרה בו הם מתארחים אצל משפחה מקומית.
האוכלים בבית לבדם – אינם צריכים ואף אסור להם לקדש ביו"ט שני.
ולענין הבדלה – במוצאי יו"ט ראשון יבדילו בתפילתם וכן יבדילו על הכוס. ואם מוצאי יו"ט חל במוצאי שבת – לא יברכו על האש, אלא יעבירו אש לשני גפרורים ויחברם יחד ויניחם עד שיכבו.
והמתארחים אצל משפחה מקומית – עליהם להבדיל בחדר אחר בצנעא לעצמם, ולאחמ"כ יצטרפו לקידוש/סעודה של המארחים [ואם חל ליל יו"ט שני בליל שבת – בני א"י יכולים לצאת יד"ח בשמיעת הקידוש של המארח, אף שהוא מזכיר גם יו"ט].
טיסה מא"י לחו"ל ביו"ט שני
מותר לנסוע מארץ ישראל לחו"ל ביום טוב שני בתנאי שלא ידוע לו שיש יהודים [אפי' שאינם שומרי תורה ומצוות] שגרים בקילומטר שסביבות שדה התעופה.
וכן הדין בנסיעה משדה התעופה למחוז חפצו – הדבר מותר בתנאי שלא ידוע לו שהנסיעה עוברת בקילומטר שסביב לעיר שגר בו יהודי. וכמובן שלא יכול לנסוע לעיר שבה עצמה גר יהודי.
ובמוצאי יו"ט שני יכול להיכנס מיד לעיר, אע"פ שיתגלה הדבר שטס ביו"ט שני.
דיני יום טוב שני לבן חו"ל הנמצא בא"י
בן חו"ל הנמצא בארץ ישראל ביו"ט שני [ודעתו לחזור לחו"ל] חייב במצוות יו"ט שני, ועליו לקיים את מצוות היו"ט בברכה [כגון הדלקת נרות, קידוש, מצוות ליל הסדר], ולהתפלל תפילת יו"ט בצנעא בביתו. ואף שדעת החכם צבי והשו"ע הרב שבן חו"ל הנמצא בא"י, אינו חייב לשמור מצוות יו"ט שני בא"י, אף שדעתו לחזור לחו"ל, להלכה פסק המשנ"ב שחייב בכל מצוות יו"ט שני.
אין לבן חו"ל הנמצא בא"י ביו"ט שני לומר לחבירו בן א"י לעשות לו מלאכה [וכדין איסור אמירה לנכרי], ובשעת הדחק יש להקל.
בני חו"ל הנמצאים בא"י ביו"ט שני, יכולים לעשות מניין לעצמם בא"י ביו"ט שני [ובשונה מבני א"י הנמצאים בחו"ל, שאינם יכולים לעשות מניין לעצמם].
דיני אדם שעבר מדינה לכמה שנים, וכן דין בחורי ישיבות
בן חו"ל שעבר להתגורר בארץ ישראל כמה שנים, אינו נוהג דיני יו"ט שני, אך אם דעתו ברורה לחזור לחו"ל לאחר כמה שנים – נוהג דיני יו"ט שני.
בחורים המתגוררים בחו"ל ולומדים בישיבה בא"י, צריכים לנהוג יו"ט שני כשהם בא"י, שכיוון שתלויים בדעת הוריהם נחשבים כבני חו"ל וצריכים לנהוג יו"ט שני. אך אם הם ברורים בדעתם שיישארו לגור בא"י לאחר נישואיהם, דינם כבני א"י. ובני ספרד נהגו להקל בזה כדעת החכ"צ הסובר שבן חו"ל הנמצא בא"י, אינו חייב לשמור מצוות יו"ט שני בא"י, אף שדעתו לחזור לחו"ל.
בן ארץ ישראל שעבר להתגורר בחו"ל כמה שנים, הדבר תלוי:
אם דעתו ברורה לחזור לא"י – אינו נוהג דיני ומצוות יו"ט שני, אך הוא אסור בכל איסורי המלאכה הנוהגים ביו"ט שני. אך בסתמא, אם הוא עבר לחו"ל עם אשתו וילדיו, נחשב שעבר לחו"ל, וצריך לנהוג את כל מצוות יו"ט שני.
דינים הנוגעים ליו"ט אחרון של סוכות לבני א"י ולבני חו"ל, וכן להקפות שניות ושמחת בית השואבה ביו"ט שני
דיני שמיני עצרת לבני חו"ל, הנמצאים במקומם בחו"ל: אוכלים בסוכה מבלי לברך 'לישב בסוכה' [אך דברים שאינם מצריכים ברכת 'לישב' במשך חג הסוכות, יכולים לאכול אף חוץ לסוכה], ולעניין שינה, יש בזה כמה מנהגים, ולמעשה נוהגים להקל שלא לישון בסוכה.
בן חו"ל הנמצא בא"י ביו"ט אחרון של סוכות, נחלקו הדעות האם חייב בסוכה או לא, ורבים נוהגים שלא לשבת בסוכה, ויש יסוד למנהגם.
בדין חיוב סוכה לבן א"י הנמצא בחו"ל ביו"ט אחרון של סוכות – יש לחלק בין מקרה בו הוא אוכל בבית לבדו, לבין מקרה בו הוא מתארח אצל משפחה מקומית.
אם הוא אוכל בבית לבדו, וכן אם נמצא בחדר פנימי ואין חשש שאנשים מבני המקום רואים אותו – אינו צריך סוכה, אבל אם הוא מתארח אצל משפחה מקומית – ישב איתם בסוכה מבלי לברך 'לישב בסוכה' [ויחשוב שיושב שלא לשם מצוות סוכה], אך יטעם קצת מאכלים בצנעא מחוץ לסוכה. ולענין שינה – יישן בבית ויאמר שישן בבית מפני הקור וכד'.
בן חו"ל הנמצא בא"י יכול ללכת לשמחת בית השואבה עם מוזיקה ביו"ט שני [אך לא ירקוד שם, כיון שביו"ט אסור לרקוד], וכן יכול ללכת להקפות שניות עם מוזיקה [ויכול גם לרקוד שם, כיון שבשמחת תורה מותר לרקוד].
בן חו"ל הנמצא בא"י יכול לרקוד בשמח"ת יחד עם שאר בני א"י, משום שהיא רקידה לכבוד התורה.
דינים הנוגעים לליל הסדר ולאחרון של פסח לבן א"י השוהה בחו"ל
בדיני ליל יו"ט שני לבן א"י הנמצא בחו"ל בפסח – יש לחלק בין מקרה בו הוא אוכל בבית לבדו, לבין מקרה בו הוא מתארח אצל משפחה מקומית.
אם הוא אוכל בבית לבדו וכן אם נמצא בחדר פנימי ואין חשש שאנשים מבני המקום רואים אותו – לא יערוך סדר. אבל אם הוא מתארח אצל משפחה מקומית – ישתתף עימם בעריכת הסדר ובמצוות הלילה, ויאמר עמם את ההגדה, וייזהר שלא לברך את הברכות שמברכים בעת ההגדה [קידוש, 'על אכילת מצה/מרור', ברכת אשר גאלנו, ברכת כוס שני ורביעי (לבני אשכנז)] אלא יבקש מבן חו"ל שיוציאו. אך על כוס ראשון ושלישי יכול לברך].
בן א"י השוהה בחו"ל ביו"ט אחרון של פסח, אסור באכילת חמץ, אפי' בצנעא.