מגילת איכה וקינות
גם המתפלל ביחידות בליל תשעה באב, יקרא מגילת איכה, אמנם לא יברך עליה אפי' אם קורא מתוך מגילה כשרה.
טוב שגם נשים יקראו בביתן מגילת איכה מתוך חומש.
אומרים קינות מפני שיש לקונן על חורבן הקודש והמקדש, ואין לפרוש מן הציבור, אך אדם שאינו יכול לומר קינות [וכגון שאמירת הקינות מקשה עליו לצום], וכן אדם שנצרך לצאת באמצע אמירת הקינות, אינו חייב להשלים את אמירתן.
נשים שיכולות, ראוי שיאמרו קינות.
מי שלא הספיק לסיים את הקינות עד חצות, יכול לאומרן לאחר חצות, אף בישיבה ע"ג הקרקע.
דיני אמירת נחם ועננו
אומרים "נחם" בתפילת מנחה בברכת "ולירושלים עירך", ויש מבני ספרד שאומרים "נחם" בכל שלוש התפילות.
שכח ולא אמר נחם – אם נזכר לאחר חתימת 'בונה ירושלים', יאמר לפני 'ותחזינה עינינו' ללא החתימה. ואם נזכר לאחמ"כ, יאמר לפני ה'יהיו לרצון' השני ללא החתימה. ואם נזכר לאחר התפילה, אינו חוזר.
האשכנזים אומרים עננו במנחה, והספרדים אומרים כבר מהלילה.
נוהגים שקטן אינו אומר עננו, ואף שבתפילת מנחה הוא עדיין בצום. אך אם בדעתו לצום כל היום [כמו שיש נוהגים לצום ג' צומות לפני הבר מצוה, אף שאין לכך מקור], יאמר עננו.
אדם שאינו מתענה אינו אומר עננו בתפילה, אך "נחם" אומר.
דיני ציצית טלית ותפילין
מנהג בני אשכנז [וחלק מבני ספרד] להתעטף בטלית גדול ולהניח תפילין בתפילת מנחה ולא בשחרית [ולובשים טלית קטן בבוקר ללא ברכה, ואין אוחזים בציציות ב"ברוך שאמר" ובקריאת שמע], ויש מבני ספרד שמתעטפים ומניחים בתפילת שחרית.
בחור אשכנזי – לובש טלית קטן בבוקר ללא ברכה, ובמנחה יברך עליה וימשמש בציציותיו. נשוי – מתעטף בטלית גדול במנחה ומברך, ופוטר בזה את הטלית קטן.
ההולך לישון ביום ת"ב, כיון שעדיין לא הניח תפילין, אזי אם הולך לישון אחר חצות, נכון שיעמיד שומר [ומנין קבוע נחשב כשומר, אם יודע שיקום, או אם הגדיר שעון מעורר שברור שיעירנו וכתוב בו במפורש "מנחה ותפילין"], אך מנהג העולם להקל בזה ויש יסוד למנהגם.
דיני תפילת שחרית ומנחה
בתפילת שחרית (לנוסח אשכנז) – חובה לומר פרשת התמיד, וכן אומרים 'איזהו מקומן' ו'רבי ישמעאל', וכן אומרים 'מזמור לתודה', לאחר קריאת התורה והפטרה, מחזירין את הס"ת ואומרים קינות עד מעט קודם חצות, לאחמ"כ אומרים 'אשרי.. ובא לציון' [ואין אומרים 'למנצח', ומדלגים 'ואני זאת בריתי'], קדיש ללא תתקבל, עלינו, מגילת איכה [ללא ברכה].
בתפילת מנחה (לנוסח אשכנז)– מתעטפים בטלית ומניחים תפילין, שיר של יום, פיטום הקטורת, אשרי וחצי קדיש, קריאת התורה [ללא קדיש לאחריה] והפטרה, מחזירין הס"ת והש"ץ אומר ח"ק, אומרים 'נחם' ו'עננו', 'שים שלום', הש"ץ אומר בחזרה 'עננו' בפ"ע, ברכת כהנים, קדיש תתקבל, עלינו.
דינים נוספים:
האומר שיר השירים ופרק שירה כל יום, וכן שאר קביעויות ללימוד ותפילה – ישלימם אחרי צאת הצום.
אפשר לברך הגומל בקריאת התורה במנחה.
מברכים ברוך שפטרני במנחה [ועדיף שהבחור בר מצוה יעלה במנחה]. הקורא שם לבתו, יקרא זאת במנחה, כיון שלא אומרים מי שבירך בשחרית.
דיני קידוש לבנה
יש נוהגים כדעת הגר"א לקדש הלבנה במוצ"ש בתשעת הימים, אך המנהג הנפוץ ברוב תפוצות ישראל הוא כדעת הרמ"א והאריז"ל לקדש במוצאי תשעה באב.
צריך לטעום קודם קידוש לבנה, אולם אם הטעימה תגרום שלא לקדש במניין, עדיף שיקדש במניין אפילו לפני שטעם.
צריך להיזהר לנעול נעליים לפני שמקדשים הלבנה. ונראה שאם אין לו נעליים כלל, יקדש ביחידות אחר כך עם נעליים. ולכן טוב מה שרבים נוהגים לעשות מנין מיוחד לקידוש לבנה לאחר שטעמו והחליפו מנעליהם.
לכתחילה יש לחוש לנעול דווקא נעלי עור בשעת קידוש הלבנה, אך בשעת הדחק או אם לא יהיה לו מנין אח"כ, יכול לקדש בנעלי תשעה באב, אם הן נאות.
לאחר קידוש לבנה מותר לרקוד כרגיל, בין אם הוא מקדש במוצ"ש בתשעת הימים, ובין אם מקדש במוצאי תשעה באב.
דיני אדם שאינו מתענה, לעניין אמירת עננו ונחם, וכן לעניין לעלות ש"ץ, וכן לעלות ולקרוא בתורה
אדם שאינו מתענה אינו אומר עננו בתפילה, אך "נחם" אומר. ונחלקו הפוסקים האם אומרים "נחם" בברכת המזון לפני "ובנה ירושלים", ולמעשה המנהג שאין אומרים.
אף שבדרך כלל אסור לאכול לפני הנחת תפילין, חולה האוכל בתשעה באב, מותר לאכול בבוקר אף שעדיין לא הניח תפילין. ולאחר חצות – נכון שיעמיד שומר [ומנין קבוע נחשב כשומר, וכן הגדרת שעון מעורר שכתוב בה במפורש "מנחה ותפילין"], אך מנהג העולם להקל בזה ויש יסוד למנהגם.
עליה לתורה – בשחרית יכול לעלות (כיון שהקריאה אינה מחמת התענית אלא מחמת עיצומו של יום), אך במנחה אינו יכול לעלות, ואם קראו לו – נחלקו בכך האחרונים, ואם מתבייש, יכול לעלות.
בעל קורא – לא יקרא במנחה, אם יש אחר שיכול לקרוא.
הוצאת ספר תורה והגבהתו – אין חשש.
שליח ציבור – לא יעבור לפני התיבה, ואם אין ש"ץ אחר, ייגש אך לא יאמר את ה"עננו" של הש"ץ [שלאחר ברכת "גואל ישראל"], אלא יאמר "עננו" רק בברכת "שמע קולנו", ובמקום המילים "ביום צום התענית הזה" יאמר "ביום צום תעניתנו", ויחתום "כי אתה שומע וכו'".
נשיאת כפים לכהן שאינו מתענה – לא יישא כפיו במנחה, אלא יצא מבית הכנסת לפני "רצה".
הגדרת אינו מתענה – דינים אלו נאמרו רק לאדם שאכל בתענית יותר מכשיעור בכדי אכילת פרס, אך אם אוכל שיעורים דינו כאדם שצם לכל דינים אלו.