הדלקת נרות של יו"ט א'
זמן ההדלקה: יש הנוהגים להדליק נרות בערב יו"ט ויש הנוהגים להדליק ביו"ט סמוך לסעודת החג [ויעביר אש מנר שדולק מערב יו"ט, וכן יימנע מלתת מים תחת השמן, אפי' אם הכין את המים מערב יו"ט, מחשש גרם כיבוי]. מי שאין מנהג בידו, ידליק בערב יו"ט, ובפרט בזמננו שיש תאורת חשמל. כאשר יו"ט חל בשבת, כמובן שיש להדליק בערב שבת.
אף הנוהגים בכל שבת להדליק נרות לפני הברכה, ביו"ט ידליקו לאחר הברכה, ומכיוון שכשמברכים מקבלים את היו"ט, לפיכך יש ליזהר שלא לכבות את הגפרור אלא להניחו שיכבה מאליו. יש הנוהגים שגם ביו"ט מדליקים לפני הברכה כמו בשבת.
ברכת שהחיינו בזמן ההדלקה: יש המברכות שהחיינו בהדלקת נרות ויש הנוהגות שלא לברך אלא לברך או לצאת בשעת הקידוש. מי שאין מנהג בידה, לא תברך שהחיינו בזמן הדלקת הנרות, אלא תשמע מהמקדש. מי שנוהגת לברך שהחיינו בזמן הדלקת הנרות, נראה שיכולה לענות אמן על ברכת שהחיינו בשעת הקידוש.
הדלקת נרות של יו"ט ב'
א. ביום שני של ראש השנה, אסור להדליק את הנרות לפני צאת הכוכבים, אלא ידליקם אחר צאת הכוכבים או לפני הקידוש. [ויימנע מלתת מים תחת השמן, אפי' אם הכין את המים מערב יו"ט (מחשש גרם כיבוי)].
ב. אם נשאר פתילות, חתיכת פח, שיירי נרות, וכדו' מהנרות של יום הראשון, לכתחילה עדיף להוציאן ע"י כפית או מזלג וכדומה. וכן ניתן להוסיף שמן ופתילה חדשה לכוסיות מבלי להוציא את הפתילה הישנה.
ג. אף הנוהגות לברך 'שהחיינו' בעת הדלקת הנרות, כיון שבקידוש ליל שני של ראש השנה נוהגים בברכת 'שהחיינו' לכוון גם על פרי חדש [וכפי שיבואר בהמשך], ואם תברך 'שהחיינו' בברכת הנרות יהיה הפסק גדול בין אכילת הפרי לבין ה'שהחיינו', לכן ביום השני יש שלא מברכות 'שהחיינו' בהדלקת הנרות. אך אם לובשת בגד חדש, או שמדליקה את הנרות מיד לפני הקידוש – יכולה לומר 'שהחיינו' בעת הדלקת הנרות [לאלו הנוהגות כן].
ד. הנוהגת להקל ולברך 'שהחיינו' בשעת הדלקת נרות ומכוונת על פרי חדש שתאכל בסעודה, יש לה על מה לסמוך, אפי' שיש הפסק גדול בין ברכת 'שהחיינו' לאכילת הפרי. אמנם אם עושה כן, עליה להניח את הפרי לפניה בשעת ההדלקה.
ה. בשעת הקידוש בליל שני של ראש השנה נוהגים להניח פרי חדש על השולחן ולכוון בברכת 'שהחיינו' גם על הפרי, ולאוכלו לאחר שיאכל כזית מהפת. אמנם גם מי שאין לו פרי חדש מברך 'שהחיינו'.
ו. דוגמאות לפרי חדש: רימון (אם לא אכל ביו"ט ראשון), תפוז וקלמנטינה (אם אינם חמוצים), אפרסמון, אבוקדו, חבושים, תמר טרי או סברס.
האוכל בבית אחד וישן בבית אחר
האוכל בבית אחד וישן בבית אחר – לכתחילה עליו להדליק נרות במקום האכילה (ובפרט בהדלקת נרות יו"ט). לבני ספרד – אם מישהו כבר הדליק שם, ידליק ללא ברכה.
בשעת הדחק אפשר להקל לברך על הדלקה גם במקום הלינה ומוטב שיאכל שם כזית מזונות וכדומה [או שיעשה שם איזה תשמיש לצורך הסעודה], וכן מוטב שהחדר יהיה חשוך בשעת ההדלקה.
ולכן המדליקה בערב יו"ט [שלא במקום האכילה] תחשיך את החדר לגמרי קודם ההדלקה [כולל כיבוי אורות והגפת תריסים], ואז תדליק את החשמל, ומבלי להפסיק בדיבור תדליק את הגפרור, תברך ותדליק את הנרות, ונמצא שהברכה הולכת גם על הדלקת הנרות וגם על תאורת החשמל.
והמדליקה ביו"ט עצמו שאינה יכולה לכבות את החשמל, עדיף לכוון שעון שבת שיכבה את החשמל בזמן ההדלקה [או במשך זמן אחר שמשתמשים בנרות, ואפי' זמן קצר].