החייבים והפטורים מהתענית
הבכורות מתענים בערב פסח, בין בכור מאב, בין בכור מאם.
החש בראשו או בעיניו – אינו צריך לצום
נשים ובנות אינן צמות, ואף בנות ספרדיות נהגו כן.
בכור פחות מגיל י"ג, אביו מתענה עבורו [ואם התינוק פחות מגיל ל' יום, נחלקו הפוסקים, ודעת המשנ"ב שאביו אינו מתענה בעבורו. ואם יכול, ישמע סיום].
השתתפות בסעודת מצוה, ומה מוגדר סיום מסכת
נהגו להקל שהשתתפות בסעודת מצוה [כגון ברית מילה ופדיון הבן אפי' שלא בזמנם, בר מצווה בזמנה, שבע ברכות] פוטרת מהתענית, ואף סעודת סיום מסכת פוטרת מהתענית.
גם מי שלא סיים בעצמו, אלא שמע את הסיום והשתתף בסעודת הסיום נפטר מהצום.
מי שרק שמע את הסיום ולא אכל מסעודת הסיום נראה שנפטר מהצום (ויש להסתפק בשומע דרך הטלפון). וכן מי שהשתתף בסעודת הסיום ולא שמע את הסיום, נראה להקל שנפטר מהצום.
גדר סיום – סיום מסכת גמרא ואף מסכת כגון מסכת תמיד, או סדר משניות שלם. מסכת משניות אינה מספיקה. אם חסר קצת דפים מהמסכת – עדיין אפשר לעשות סיום ולהשלים אחר כך.
סיום מסכת שלמד בהרהור, או שלמד בהבנה קלה, או שלא למד לפי סדר הדפים [למד תחילה את הדפים המאוחרים], או קטן שלמד וסיים – בכל האופנים הנ"ל נחשב סיום מסכת.
ויש קולות נוספות בסיום מסכת בערב פסח: אע"פ שאין דרכו לעשות סעודה בסיום, יכול לעשות סעודת סיום בער"פ. מותר לְאַחֵר את הסיום כדי לעשותו בער"פ, ואת הקטע האחרון ילמד רק בשעת הסיום [ועכ"פ ביום הסיום].
דינים נוספים: את הקדיש לאחר הסיום אומר המסיים, אפילו אם הוריו חיים, ואפילו אם הוא קטן [ואם רוצים, אפשר שאחר יתום יאמר].
המשתתפים בסעודת המצוה מותרים באכילה רק לאחר הסיום וקיום המצוה. אולם המסיים עצמו, וכן בעלי הברית [אבי הבן, מוהל וסנדק] ובעלי הפדיון [אבי הבן והכהן] מותרים באכילה מתחילת היום.
דין המתענה
תענית בכורות אינה צריכה קבלה מבעוד יום מפני שהיא חובה.
התענית היא עד הלילה, כלומר עד קידוש החג.
המתענה, יאמר עננו ב"שמע קולנו" בתפילת לחש במנחה, ולכתחילה אין להעלות בכור שמתענה להיות ש"ץ (מפני שי"א שלא נכון להזכיר תענית בציבור בחודש ניסן). אך אם כבר עלה ויש עשרה שמתענים, יאמר בשומע תפילה [אך לא כברכה בפ"ע], כדין תענית יחיד.
המתענה ששכח ואכל: ימשיך לצום [וכדין מי ששכח ואכל בשאר צומות]. ולעניין אמירת עננו – אם אכל יותר מכזית או שתה יותר ממלוא לוגמיו – במקום המילים "ביום צום תעניתנו", יאמר "ביום צום התענית הזה".
ויש מקלים שמי ששכח ואכל, יכול להמשיך לאכול כרגיל.