דיני תקיעת שופר
א. צריך לשמוע את התקיעה כולה מתחילתה ועד סופה.
ב. באופן שהשומע חושב שתוקעים תקיעות של סדר מסוים ובפועל התקיעות של סדר אחר [כגון שחוזרים ותוקעים עקב טעות וכיו"ב], יש לחוש שלא יוצא יד"ח, ולכן יש לכוון לצאת הכל על דעת הבעל תוקע [והמקריא].
ג. נחלקו הפוסקים איזה תקיעות הם מהתורה, אםתקיעות דמיושב או תקיעות דמעומד, ולכן יש לכוון לצאת ידי חובת מצוות תקיעת שופר כפי הדין, והתוקע צריך לכוון להוציא כפי הדין.
ד. נשים פטורות מתקיעת שופר מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא, אך נהגו הנשים לשמוע.
ה. מי שלא שמע את הברכה של תקיעת שופר לפני תקיעות דמיושב, בין אם שמע את התקיעות דמיושב, בין אם לא שמע את התקיעות דמיושב, יברך לפני התקיעות דמעומד. ויש להסתפק האם אפשר לומר "היום הרת עולם" ו"ארשת שפתינו" לאחר התקיעות של מלכויות או זכרונות כיוון שעדין לא שמע שלושים תקיעות. ויותר נראה דאפשר לומר.
ו. אסור להפסיק בדיבור מעת שהתחילו את התקיעות עד לאחר תפילת מוסף, כיון שהברכה של התקיעות היא על כל התקיעות והדיבור נחשב להפסק. ואף אסור ללמוד בפיו, אך להרהר בלימוד מותר. ברכת "אשר יצר" אינה נחשב הפסק, וכן אמירת תהלים אינה נחשבת הפסק (מפני שכל שהוא תפילות, בקשות, שבחים וברכות אינו נחשב הפסק).
דיני התוקע לנשים או ליחיד כגון חולים וכיו"ב
א. כשתוקעים לנשים וכן כשתוקעים ליחיד, די לתקוע שלושים קולות [ג"פ תשר"ת תש"ת תר"ת]. ואת השברים תרועה יעשה בנשימה אחת, וכמו בתקיעות דמיושב (ניתן לראות פירוט והרחבה בגיליון אזמרה לשמך).
ב. כשתוקעים בשופר לחולה, אם התוקע כבר יצא ידי חובה, החולה יברך בעצמו את ב' הברכות, ואם אינו יכול, התוקע יברך עבורו. וכן בתקיעות לנשים – נשים שנוהגות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא, יברכו בעצמן, או שאחת תברך ותוציא את כולן.
ג. המתפלל ביחידות בראש השנה, לא יתקע בשופר ולא יתפלל מוסף אלא לאחר ג' שעות ראשונות [היינו לאחר סופ"ז ק"ש]. ויש להמתין עם תפילת מוסף עד לאחר שיתקע/ישמע תקיעות, אך אם יעבור ז' שעות [שהוא זמן מוסף לכתחילה] עדיף שיתפלל מוסף לפני תקיעת שופר.
ד. מי שיש לו אפשרות לבוא או לתקיעות דמעומד או לתקיעות דמיושב [מצוי בנשים], נכון יותר שישמע תקיעות דמיושב [אע"פ שתקיעות דמעומד הן העיקר].