יום ה' – כו' סיון תש"פ
הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
תפילה על חולה הסובל מאד שימות
חולה המצטער וסובל סבל קשה מאד וטוב מותו מחייו, האם ראוי להתפלל שימות ויפסק סבלו
תשובה:
מצינו בב"מ פד' אחרי פטירת ריש לקיש שהיה רבי יוחנן מצטער מאד, ואומרת הגמ' – "הוה קא צוח עד דשף דעתיה [מיניה] בעו רבנן רחמי עליה ונח נפשיה". ולא נתבאר מה בקשו, ויש לומר שבקשו חכמים שיפסקו ייסוריו ומשמים הפסיקו על ידי מיתה.
דברי הר"ן (נדרים מ') הסובר שיש להתפלל על חולה כזה שימות צריכים עיון, שהוכיח (מגמ' כתובות קד') מאמתא דרבי שבקשה רחמים על רבי שימות, הרי חכמים לא סברו כן שהרי לא הפסיקו להתפלל, עיי"ש.
ובברכות י' אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש וכו'.
הרא"ש שם בסוגיה בנדרים מ' פירש את דברי הגמ' באופן אחר מהר"ן, ןמבואר מדבריו שאדרבה יש להתפלל על רפואתו ומניעת התפילה היא כגרם מיתה.
כל הפוסקים ביו"ד סי' שלה' השמיטו את דברי הר"ן להלכה ומשמע שלא פוסקים את דבריו להלכה.
אמנם הערוך השולחן שם הביא דבריו, אבל סתימת כל הפוסקים לא כך, כנ"ל.
גם לפי דברי הר"ן הנ"ל אין אנו יודעים מתי הוא הזמן שבו החולה במצב שראוי להתפלל עליו שימות.
ולכן הלכה למעשה צריך תמיד להתפלל לרפואת החולה אף אם בדרך הטבע אין תרופה למחלתו.