יום ד' – טז' תמוז תש"פ
הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
תענית יז' בתמוז – המשך
ההנהגה בלילה שלפני הצום
חובת התענית מתחילה מעלות השחר עד צאת הכוכבים.
זמן עלות השחר נחלקו הפוסקים מתי הוא, יש אומרים שהוא שבעים ושתים דקות קודם נץ החמה, ויש אומרים שהוא תשעים דקות קודם נץ החמה, ונראה שהעיקר כדעת הסוברים שעלות השחר מתחיל רק כשבעים ושתים דקות קודם נץ החמה.
אף שחובת התענית אינה מתחילה אלא מעלות השחר מכל מקום כתבו הפוסקים שבעל נפש יתענה אף בלילה, אולם למעשה אין נוהגים כן.
אדם שהלך לישון שינת קבע בלילה נחשבת שנתו כקבלת תענית ואסור באכילה אף אם יקום משנתו בעוד לילה, אולם אם התנה קודם שהלך לישון שאינו מקבל עוד התענית וחפץ לאכול אם יקום משנתו בעוד לילה, רשאי לאכול בקומו בלילה, ואמנם הנוהגים כדברי הזוהר אינם אוכלים אחר חצות לילה קודם התפילה, אבל בשתיה מותרים, ומי שאם ימנע מלאכול בשעה זו יקשה עליו הצום או שימנע מלימוד תורה, מותר לו לאכול כעיקר הדין עד עלות השחר.
אדם שדרכו לישון בתחילת הלילה ואחר כך לקום ולאכול אין שנתו נחשבת כקבלת תענית, ואף אם לא התנה קודם שנתו שאינו מקבל תענית מכל מקום מותר באכילה כשיקום משנתו.
אם נרדם בלילה באמצע סעודתו, אף אם היה זה בשיעור שינת קבע, מכל מקום בקומו משנתו רשאי להמשיך ולאכול עד עלות השחר (והמחמיר על עצמו בזה קדוש יאמר לו) .
אדם שהלך לישון שינת קבע בלילה ולא התנה שאינו מקבל התענית, אף שאסור באכילה מכל מקום אם מבני אשכנז הוא מותר בשתיה, אבל לבני ספרד דין שתיה כדין אכילה ואסור בה בלא תנאי.
כאשר אדם קם באמצע הלילה, באופן שמותר לו לאכול יכול לאכול ולשתות ללא הגבלה עד עלות השחר (בשונה משאר ימות השנה – עי' שו"ע או"ח סי' פט' סע' ה' ובמ"ב ס"ק כז').
דיני שלושת השבועות מתחילים בשקיעה של ליל יז' בתמוז, ומותר להסתפר ולשמוע מוזיקה עד השקיעה. בשעת הדחק אפשר להסתפר עד צאת הכוכבים [וכן לגבי נישואין שהחופה היתה לפני השקיעה, מותרים ריקודים ומחולות לאחר צאת הכוכבים].