קיצור הלכות התענית

ליל צום גדליה – תשפ"א

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

קיצור הלכות התענית

הצום מתחיל בעלות השחר השני, בבני ברק בשעה 5:16.

סיום הצום בשעה 18:56, ויש נוהגים בשעה 19:05.

צום גדליה לחולי קורונה

• מי שהיה חולה בקורונה והוא עדיין חלש ולא הבריא לגמרי – לא יצום.

• חולה קורונה שאינו חש בטוב – כגון שיש לו כאבי ראש, או שקשה לו לתפקד, או שצריך לשכב במיטה, או שמרגיש חולשה, אינו צם.

• מי שיש לו תסמינים של קורונה כגון שיעול -אינו צם.

• אדם צעיר שאינו בקבוצת סיכון ומרגיש בריא וחזק ורק על ידי בדיקת מעבדה או בגלל תסמין של חוסר טעם וריח נודע לו שנדבק בקורונה – צריך להתחיל לצום, אך אם ירגיש אחר כך חולשה וכאב ראש או אחד מהתסמינים הנזכרים לעיל – יאכל.

• מי שמשער שאם יצום בצום גדליה לא יוכל לצום ביום כיפור – לא יצום.

החייבים בתענית

א. הכל חייבים בתענית ואסור לפרוץ גדר.

ב. קטנים שלא הגיעו לגיל מצוות, פטורים מהתענית ואף תענית שעות אינם חייבים להתענות.

ג. חולה אף שאין בו סכנה פטור מהתענית, ואוכל ושותה כהרגלו בכל יום, שבמקום חולי לא גזרו רבנן, ואסור לו להחמיר על עצמו.

ד. הגדרת חולה היא כחולה שמותר לו לקחת תרופות בשבת והוא או באופן שנפל למשכב או שחולה כל גופו, והיינו שהוא במצב שאינו יכול לתפקד.

ה. מי שיש לו רק מיחושים בגופו, אם יכול לתפקד כהרגלו חייב להתענות.

ו. מעוברות ומניקות פטורות מהתענית, והגדרת מעוברת היא מעת שיודעת שהיא בהריון (ע"י בדיקת הריון וכדו') ואף בתוך ארבעים יום ליצירת הוולד. והגדרת מינקת היא כל שמניקה בפועל, ואף הנקה חלקית, אבל אם אינה מניקה בפועל כלל אף שהיא תוך כ"ד חודש מהלידה אינה נחשבת למינקת וחייבת בתענית.

ז. יולדת תוך ל' יום ללידתה אינה מתענה, ול' יום אלו מונים מעת לעת.

ח. מפלת, אם הפילה אחר ארבעים יום מתחילת עיבורה, דינה כיולדת שאינה מתענה תוך ל' יום להפלה.

ט. אף אותם הפטורים מהתענית, מכל מקום לא יאכלו בשר ויין ומיני מעדנים, אולם קטנים שאינם יודעים מענין התענית רשאים אף לאכול מעדנים.

י. חייב אדם לדאוג שיוכל להתענות ולא יהיה בגדר חולה, ולמשל, אם יודע שאם ילך לעבודה יחלש ולא יוכל לצום, עליו להשאר בביתו ולקחת יום חופשה כדי שיוכל לצום.

ההנהגה בלילה שלפני הצום

יא. חובת התענית מתחילה מעלות השחר עד צאת הכוכבים.

יב. זמן עלות השחר נחלקו הפוסקים מתי הוא, יש אומרים שהוא שבעים ושתים דקות קודם נץ החמה, ויש אומרים שהוא תשעים דקות קודם נץ החמה, ונראה שהעיקר כדעת הסוברים שעלות השחר מתחיל רק כשבעים ושתים דקות קודם נץ החמה.

יג. אף שחובת התענית אינה מתחילה אלא מעלות השחר מכל מקום כתבו הפוסקים שבעל נפש יתענה אף בלילה, אולם למעשה אין נוהגים כן.

יד. אדם שהלך לישון שינת קבע בלילה נחשבת שנתו כקבלת תענית ואסור באכילה אף אם יקום משנתו בעוד לילה, אולם אם התנה קודם שהלך לישון שאינו מקבל עוד התענית וחפץ לאכול אם יקום משנתו בעוד לילה, רשאי לאכול בקומו בלילה, ואמנם הנוהגים כדברי הזוהר אינם אוכלים אחר חצות לילה קודם התפילה, אבל בשתיה מותרים, ומי שאם ימנע מלאכול בשעה זו יקשה עליו הצום או שימנע מלימוד תורה, מותר לו לאכול כעיקר הדין עד עלות השחר.

טו. אדם שדרכו לישון בתחילת הלילה ואחר כך לקום ולאכול אין שנתו נחשבת כקבלת תענית, ואף אם לא התנה קודם שנתו שאינו מקבל תענית מכל מקום מותר באכילה כשיקום משנתו.

טז. אם נרדם בלילה באמצע סעודתו, אף אם היה זה בשיעור שינת קבע, מכל מקום בקומו משנתו רשאי להמשיך ולאכול עד עלות השחר (והמחמיר על עצמו בזה קדוש יאמר לו) .

יז. אדם שהלך לישון שינת קבע בלילה ולא התנה שאינו מקבל התענית, אף שאסור באכילה מכל מקום אם מבני אשכנז הוא מותר בשתיה, אבל לבני ספרד דין שתיה כדין אכילה ואסור בה בלא תנאי.

יח. כאשר אדם קם באמצע הלילה, באופן שמותר לו לאכול יכול לאכול ולשתות ללא הגבלה עד עלות השחר (בשונה משאר ימות השנה – עי' שו"ע או"ח סי' פט' סע' ה' ובמ"ב ס"ק כז').

איסור האכילה בצום

טעימה

יט. טעימת מאכל פחות משיעור רביעית כשחוזר ופולט המאכל אחר הטעימה, לדעת השלחן ערוך מותרת היא, ולדעת הרמ"א אף באופן זה אסורה, ונחלקו הפוסקים בדעת השלחן ערוך אם הטעימה שמותרת היא רק מעט עד שיגיע לשיעור רביעית במשך כל היום, או אף טעימה כמה פעמים במשך היום, כל טעימה לפחות רביעית מותרת היא, והלכה כדעת המקלים לטעום ולפלוט כמה פעמים במשך היום.

שטיפת הפה

כ. שטיפת הפה מותרת למי שמצטער בלא השטיפה, ואף הוא ישטוף באופן שיכופף ראשו ופיו כדי שלא יבלע המים.

צחצוח שינים

כא. אין לצחצח שיניו ביום התענית, שכיון שאחר הצחצוח צריך לשטוף הפה, ושטיפת הפה מותרת רק במקום צער, משום כך אין לצחצח שינים בתענית אלא במקום צער (או במקום כבוד הבריות).

תרופות

כב. בריא או מי שיש לו מיחושים שלוקח תרופות, אם אין בהם טעם מותר לקחתם ללא מים, ואם אינו יכול לבלוע ללא מים, או תרופה ממתקת, ימרר את המים על ידי מלח או כמה שקיות תה (קמומיל) ללא סוכר (וחולה אף שאין בו סכנה, שפטור מן התענית, לוקח כרגיל).

שכח ואכל

כג. שכח ואכל אפילו אם אכל כזית או שתה משקין כמלא לוגמיו חייב להמשיך לצום, ואינו צריך לצום ביום אחר, אך ילמד הלכות תענית לכפרה על חטאו.

אמירת 'עננו' לשכח ואכל או חולה

כד. שכח ואכל, אם אכל פחות מכזית, או שתה פחות ממלא לוגמיו, אומר 'עננו' כרגיל, אולם אם אכל יותר מכזית (ויש אומרים יותר משיעור ככותבת) או שתה יותר ממלא לוגמיו, כיון שדינו שצריך להמשיך לצום אומר 'עננו' אך יאמר 'ביום צום התענית הזה' במקום 'יום צום תעניתנו'.

כה. חולה שמותר לו לאכול, אינו אומר 'עננו', וכן קטן שאינו מתענה אינו אומר 'עננו'.