הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
דיני סעודה מפסקת וברכת המזון
הסעודה האחרונה שאוכלין לפני הצום, היא נקראת 'סעודה המפסקת'.
לכתחילה יש לאוכלה עם פת, ומי שקשה לו יכול להקל בזה.
אוכלים בסעודה זו כמה מאכלים שרוצים ובלבד שיהו מאכלים הקלים להתעכל, שלא יהיה שבע ומתגאה כשיתפלל.
יש נוהגין לטבול פרוסת 'המוציא' בדבש.
אוכלין בה בשר עוף ולא בשר בהמה.
אין אוכלין דגים חמים בסעודה זו, אך בדגים קרים יש מקילים.
אין אוכלין ושותין בה דברים המחממין את הגוף, כגון ביצים ושום וגבינה וחלב כשהם חמים שהם מרבים זרע (ויש מקפידים אף בקרים), וכן אין שותים יין ישן וטוב, אמנם נשים יכולות לאכול מאכלים אלו כרגיל.
חלב המעורב בקפה וכדו' מותר.
לא אוכלים שומשום.
ברכת המזון:
מזמנים בסעודה מפסקת בערב יום כיפור.
הרוצה לאכול ולשתות או לעשות מלאכה אחר ברכת המזון, יתנה בפירוש בפיו או במחשבתו שאינו מקבל את הצום ואת איסור המלאכה מיד. אם לא התנה – יש מחמירין.
דיני הדלקת נרות
היום שנהגו להדליק נרות בערב יום הכיפורים, ידליקו נרות ביום הכיפורים כשם שמדליקין בערב שבת ומברכין 'להדליק נר של יום הכיפורים'.
מדליקין את הנרות במקום שמשתמשים בו בלילה.
מלבד הנרות הנ"ל – כל איש נשוי מדליק נר אחד עבורו, ולא עבור האשה והילדים, והנר הזה נקרא או 'נר הבריא' או 'נר החיים'.
מלבד זאת מדליקין נר נוסף 'נר ששבת' שעליו יברכו ברכת 'בורא מאורי האש' במוצאי יום כיפור.
אחד מהנרות הנ״ל – או 'נר הבריא' או 'נר ששבת' יש להדליק בחדר בו ישנים.
מי שאביו או אמו הלכו לעולמם מדליק עבורם נר נשמה בערב יו״כ, וגם אם שניהם נפטרו מדליק עבור שניהם נר נשמה אחד.
נמצא שאדם נשוי שאיננו יתום ידליק ליום כיפור שלשה נרות שונים – נרות יום כיפור ככל שבת וחג, נר הבריא לנשוי, ונר ששבת לברך עליו ברכת מאורי האש, ואם אביו או אמו נפטרו ידליק נר רביעי.
בברכת שהחיינו – יש מנהגים שונים. והנוהגות לברך, לא יברכו שוב בבית הכנסת, אלא רק יענו אמן אחר ברכת החזן.