אסרו חג שמחת תורה תשפ"ב

יום רביעי כג' תשרי תשפ"ב

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

אסרו חג שמחת תורה תשפ"ב

סעודה באסרו חג

כתב הרמ"א (סי' תכט סע' ב): "ונוהגים להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אחר החג, והוא איסרו חג".

ומקור הדברים במסכת סוכה (מה:): "כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנא' אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח".

ורש"י (שם) פירש בפירושו השני שהכוונה ליום שלאחר החג.

והירושלמי (ע"ז פ"א סוף ה"א) קורא לאסרו חג 'בריה דמועדא' (- בן המועד).

תספורת, נטילת ציפורניים, כיבוס וכל המלאכות – מותרות באסרו חג.

סכך וארבעת המינים אחרי סוכות

דפנות הסוכה, הסכך וכן ארבעת המינים מותרים בשימוש חול – אך אסור לבזותם, ולכן אם אין לו בהם עוד צורך – אין לזרקם לאשפה אלא להניחם במקום שלא יבואו לידי ביזיון.

יש המכינים מן האתרוג ריבה ואוכלים אותה בטו' בשבט, ויש המשתמשים בה כסגולה ללידה קלה.

בהדס, יש נוהגים להריח בו במוצ"ש בשעת ההבדלה שכן דבר שנעשה בו מצווה אחת ראוי שיעשה בו גם מצווה אחרת, ויש להקפיד לשים לב שיהיה בו ריח.

אם אין רצונו להשתמש בארבעת המינים, יכול להכניסם לשקית ולזורקם לאשפה, והמנהג הוא לשמרם ולשורפם בשריפת חמץ.

מקור שו"ע או"ח סי' כא' סע' א', סי' תרלח'

אחסון הסכך

1. מרססים את הסכך בחומר הדברה ארוך טווח כגון k 600 או 2000 k.

2. מוודאים שהסכך יבש לחלוטין.

3. מפזרים על הסכך כדורים להשמדת עש (נפטלין), ואורזים אותו עם כדורים אלו.

4. סוגרים את הסכך באריזה אטומה לחלוטין כגון יריעת ניילון עבה או ניילון נצמד רחב, ואוטמים באמצעות סרטי הדבקה רחבים וחזקים.

5. מאחסנים את הסכך במקום יבש.

6. לפני השימוש החוזר בשנה הבאה יש לבדוק את הסכך שנית.