הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת שמות:
"ויהי בדרך במלון ויפגשהו השם ויבקש המיתו" (שמות ד, כד)
ומבואר בגמ' (נדרים לא:) שנתבע על כך שלא מל את בנו.
ותמה הערוך לנר (סוכה כה.) מדוע נתבע על כך, הרי עסק במצות הקב"ה לרדת למצרים ופטור ממצוות מילת בנו, מדין העוסק במצוה פטור מן המצוה [ועי' שם שדן האם אמרינן עוסק במצווה פטור ממצוה שיש בה כרת].
עוד יש לעיין בדין עוסק במצווה, דהנה ידוע שלעוסק במצות תלמוד תורה אין פטור של 'עוסק במצוה פטור ממצוה' (מו"ק ט, ורמב"ם ת"ת פ"ג ה"ג) [או משום שכל מילה היא מצוה בפני עצמה (קול בן לוי על הרמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ד), או משום שהתורה ניתנה בשביל לקיים את מצוותיה (ירושלמי שבת פ"א ה"ב, ומאירי מו"ק ט), או משום שחיוב מצות תלמוד תורה משתנה כל אחד לפי כוחו ולפי הזמן שיש לו, אבל אם כעת צריך לעסוק במצוה אין קיום מצות תלמוד תורה באותו זמן (קה"י שבת סי' יא)].
ומעתה יש לדון באדם הלומד מסכת שבת, ומכוון לשם מצוות "זכור את יום השבת לקדשו" [עי' ביצה טז, רמב"ן פרשת יתרו], האם יהא פטור מכל המצוות מדין עוסק במצות "זכור את יום השבת לקדשו", וא"כ פטור מלהתפלל וכו'.
ולפי מש"כ הנתה"מ (סי' עב ס"ק יט') שעוסק במצווה קיומית אינו פטור מהמצוה חיובית, נראה שאינו פטור, מכיון שאינו מחויב לכוון לשם מצות "זכור את יום השבת לקדשו", ונמצא שעוסק במצוה קיומית ואינו פטור משאר מצוות חיוביות.
ולפי"ז יובן מדוע הישן בשבת בבוקר צריך לקום לשחרית, דלכאורה הוא עוסק במצות עונג שבת (דשינה בשבת תענוג) ו'העוסק במצוה פטור מן המצוה'.
ועפ"י הנ"ל מיושב, שמאחר ועוסק במצווה קיומית לא נאמר בו פטור 'העוסק במצוה פטור מן המצווה'.