הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
"זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ')
ואיתא בגמ' בפסחים (קו') זוכרהו על היין וכו' ומזה נלמד חיוב קידוש.
כתב בשו"ע (סי' רעא' ס"ט) שצריך שהפת תהיה מכוסה בשעת הקידוש.
וכתב בספר קיצוש"ע וז"ל "ולכן בשבת ויום טוב כשמקדש על היין צריך לכסות את הפת שלא יראה בושתו שמקדימין לו ברכת היין וכן בשחרית שמקדש ואוכל אחר כך מיני מזונות צריך לכסותן בשעת הקידוש שיש לכסות את המזונות בשעת הקידוש משום בושת הפת".
אך רבים לא נוהגים כן ויש לבאר את טעם הדבר וזה תלוי בג' הטעמים שנאמרו בדבר והם-
א. צריך שיהיה ניכר שהסעודה באה לכבוד שבת ולכן צריך לכסות את הפת כדי שיראה שהפת הגיעה לאחר הקידוש. (שאלתות (נד') מובא בתוס' פסחים ק' ע"ב)
ב. זכר למן שהיה מכוסה בטל מלמעלה ומלמטה. (תוס' פסחים שם)
ג. משום בושת הפת [שברכת הפת קודמת לגפן]. (רא"ש שם פ"י סי' ג')
ולכן יש לומר דלפי ב' הטעמים הראשונים, במזונות אי"צ לכסות כיון שאין יוצאים בזה ידי חובת סעודת שבת, (עיין פמ"ג סי' קפח', א"א סק"ט, שו"ע הרב סי' קפח' סעיף י').
ולכן לא שייך בזה את הטעמים הנ"ל, אך בקיצוש"ע נקט הטעם של בושת הפת ולכך פסק שאף מזונות צריך לכסות בשעת הקידוש.