הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
דיני תענית אסתר:
א. נהגו כל ישראל להתענות בי"ג באדר, כדי לזכור שהקב"ה רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל הקב"ה בכל לבבו, כמו שעשה בימי מרדכי ואסתר.
ב. קטנים עד גיל בר מצוה ובת מצוה פטורים מלצום ואף בתענית שעות אינם חייבים.
ג. מעוברות ומניקות אינן צמות. הגדרת מעוברת היא מעת שיודעת שהיא מעוברת [בכל אופן שיוודע לה], ואף בתוך ארבעים יום ליצירת הולד. הגדרת מינקת היא כל עוד שמניקה בפועל, ואף הנקה חלקית, אבל אם אינה מניקה בפועל כלל אף שהיא תוך כ"ד חודש מהלידה צריכה לצום.
ד. יולדת תוך ל' יום ללידתה אינה צמה, ואת הל' יום מקילים למנות מעת לעת.
ה. מפלת, אם הפילה אחר ארבעים יום מתחילת עיבורה, דינה כיולדת שאינה צמה תוך ל' ללידה והפלה.
ו. צריך לדאוג לאפשרות שיוכל לצום, ומי שאם לא יתאמץ לא יהיה בגדר חולה, עליו לעשות כן כדי שיוכל לצום.
ז. נראה שאף אלו הפטורים מלצום אין להם לאכול בשר ויין ומיני מעדנים כדי לא לפרוש מן הציבור [אע"פ שאין תענית זו תענית של אבילות].
ח. חולה שאין בו סכנה, אינו מתענה ואף אינו צריך להשלים את התענית ביום אחר. הגדרת חולה הוא שנפל למשכב, או שחולה כל גופו דהיינו שהוא במצב שאינו יכול לתפקד.
ט. גם מי שיש לו מיחושים קשים (כגון כאבי עיניים הגורמים סבל אך עדיין ניתן לתפקד) – אינו מתענה, אבל במקרה זה יש להשלים את התענית ביום אחר.
י. אם רוצה לקום מוקדם לאכול לפני עלות השחר, צריך להתנות לפני שהולך לישון שאינו מקבל עליו תענית עד עלות השחר.
יא. מותר להתרחץ ולהסתפר בתענית אסתר, ומותר לשמוע מנגינות, שהיא תענית של שמחה.
יב. במקום צורך מותר לשטוף פיו במים, וכן לצחצח שיניו (תקסז' מ"ב ס"ק יא' שמותר במקום צער, ותענית אסתר קילא טפי).