הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
עבר והפסיק בשתיקה [-שהה] בק"ש וברכותיה:
אם עבר והפסיק [ללא דיבור] שלא מחמת אונס, וכן אם הפסיק מחמת אונס שלא היה אפשר להתפלל מחמת סכנה וכדומה – אפילו אם שהה כדי לגמור את כל קריאת שמע וברכותיה, ממשיך ממקום שפסק.
אם הפסיק מחמת אונס הגוף או מחמת שהמקום לא נקי מצואה וכדו', ושהה [בשתיקה] שיעור זמן כדי לגמור את כולה [היינו, מתחילה ועד סוף], אזי תלוי:
אם שהה בין ברכה לברכה – אינו חוזר.
אם שהה באמצע קריאת שמע בשיעור זמן כדי לגמור את כל קריאת שמע – חוזר לתחילת קריאת שמע.
אם הפסיק באמצע ברכה בשיעור זמן שיש בו לקרוא את כל קריאת שמע עם ברכותיה – חוזר לראש הברכה.
אם הפסיק בברכת 'אמת ויציב' בשיעור זמן שיש בו כדי לקרוא את כל קריאת שמע עם ברכותיה – חוזר לתחילת קריאת שמע.
בכל האמור לעיל, אם ההפסק הוא פחות משיעור זמן זה (דהיינו, באמצע ק"ש שהה פחות מכדי קריאת כל ק"ש, באמצע ברכה שהה פחות מכדי אמירת ק"ש עם ברכותיה וכו') – ממשיך מהיכן שהפסיק.