דיני רחיצה בתשעת הימים

יום ראשון ג' אב תשפ"ב

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

דיני רחיצה בתשעת הימים:

[לבני אשכנז האיסור מתחיל מראש חודש, ולבני ספרד יש בזה שני מנהגים: יש שנהגו כבני אשכנז, ויש שנהגו איסור ברחיצה בחמין רק בשבוע שחל בו ת"ב (ובצונן, מותר לרחוץ כל הגוף אפי' בשבוע שחל בו ת"ב), ולנוהגים כן – השנה, מעיקר הדין אין איסור רחיצה, ויש מחמירים]

א. אסור לרחוץ את הגוף בתשעת הימים אפילו בצונן, חוץ מפניו ידיו ורגליו שמותר לרחצם בצונן.

ב. רחיצה שלא לשם תענוג מותרת. ולכן אדם הסובל מזיעה ומלוכלך ממנה מאד, מותר לרחוץ איבר איבר במים קרים. במקומות שיש בהם ריבוי זיעה וא"א לנקותם על ידי מים קרים, מותר לנקות ע"י מים חמים עם סבון – לפי הצורך בלבד, וכדאי הוא בית אלוקינו לצער עצמנו על חורבנו, ו'כל המתאבל על ירושלים – זוכה ורואה בשמחתה'.

ג. רחיצה לרפואה מותרת, לכן מי שיש לו פצעים וצריך לרחצם – הדבר מותר. וכן מי שיודע בבירור שאם ימנע מלרחוץ יגרום לו לפצעים, מותר לשטוף לפי הצורך בלבד, ואם די לו במים קרים אסור בחמים.

ד. רחיצה על ידי העברת מגבת רטובה או ניגוב במגבונים לחים – מותרת.

ה. ילדים עד סמוך לגיל בר מצוה יש להקל שיתרחצו.

ו. טבילת עזרא מותרת. ויש מקילין במי שרגיל לטבול במקוה מידי יום, שמותר לטבול גם בתשעת הימים.

דיני נטילת ציפורניים בשבוע שחל בו תשעה באב:

נחלקו האחרונים האם מותר ליטול ציפורניים בשבוע שחל בו ת"ב, והמיקל יש לו על מי לסמוך.

לכבוד שבת מותר לכו"ע.