הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
דין ארבעת המינים והסוכה לאחר סוכות (ודין האתרוגים הקדושים בקדושת שביעית):
א. טוב לשמור את הלולב ומיניו ולשורפם בשריפת חמץ.
ובמקום הצורך אפשר להשליכם לאשפה בתוך שקית.
ב. אתרוגים הקדושים בקדושת שביעית – אין להשליכם לאשפה, אלא ימתין עד שלא יהיו ראויים למאכל אדם [בדר"כ הדבר אורך כמה חודשים], ואז יוכל להשליכם לאשפה בתוך שקית.
כיוון שמצוי שאדם משאיר בביתו אתרוגים יותר משיעור מזון ג' סעודות – על כן נכון לכל אדם שיש לו אתרוגים הקדושים בקדושת שביעית שיוציאם מביתו ויפקירם בפני ג', ולאחמ"כ יחזירם לביתו ויכוון שלא לזכות בהן. נכון לעשות זאת כבר היום (מפני חשש שכחה, וכן משום שאף שמעיקר הדין זמן ביעור האתרוגים הוא בחודש שבט, יש החולקים בכך).
אף המכינים ריבה מהאתרוג יעשו כן (יפקירו ויכוונו שלא לזכות כנ"ל), והריבה תהא מותרת באכילה כיוון שהיא מופקרת.
בשאר המינים מעיקר הדין אין קדושת שביעית, ויש שהחמירו לעצמם בלולב והדס.
ג. את הסכך יש לאחסן מרוסס בחומר הדברה ארוך טווח (כגון K2000), כשהוא יבש לגמרי וארוז באריזה אטומה לחלוטין ובתוכה יש לפזר כדורי נפטלין, ולאחסן במקום יבש. יש לבדוק את הסכך כל שנה (המלצות הרב מ. ו. שליט"א).
ד. השלכת סכך ודפנות אחרי החג: אין לזרוק את הסכך במקום שיפסעו עליו, ואפילו אינו מקום אשפה. יש לזורקו במקום פתוח שלא עוברים שם, ויש ערים שהסכך נאסף ע"י העיריה בנפרד. במקום שלא עושים כן, יש להקל לזרוק את הסכך כשהוא עטוף בניילון לאשפה.
מנהגים נוספים בעניין ד' המינים וההושענות לאחר החג:
יש השומרים את ההושענות אצלם בבית, והוא סגולה לשמירה ולזש"ק, ויש השומרים אף את הלולב ומיניו, ואף הוא סגולה לשמירה (עי' חיד"א שהוכיח כן מהירושלמי שבת פ"ב ה"ו).
יש השומרים את האתרוג ועושים ממנו ריבה לטו' בשבט, ויש המשתמשים בו כסגולה ללידה קלה, יש המשתמשים בהדס כבשמים בכל מוצ"ש (ויקפיד לבדוק אם עדיין יש בו ריח לאחר זמן).